אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן סא

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן סא

סימן ס

להרבני החריף המופלג מוה' קמיאל שפירא כ"י:

יקרתו הגיעני וע"ד אשר תמה על נובי"ק חו"מ סי' כ"ח בא' שהניח קרן קיימת לחלק הפירות ללומדי תורה עד דור רביעי ונחלקו שם אם המוריש הוא בכלל הדורות והשיב הג' הנ"ל כי המצוה אינו נחשב מכלל הדורות כמו שפרש"י עה"כ ודור רביעי ישובו הנה יעקב ירד למצרים יהודה בנו פרץ בנו חצרון בנו וכלב בן חצרון בא לארץ ישראל הרי מספר דור רביעי מתחיל מיעקב ואינו מן המנין וגם לרמב"ן שם שפירש דור רביעי של אמורי שלא שלם עונו עד אותו זמן ע"כ שהדור של אותו זמן אינו מן המנין דהא טעמא דרמב"ן דדור רביעי משום שהקב"ה פוקד עון אבות על שלשים ועל רבעים והא הפקידה על הרבעים הוא החמשי מן החוטא שכן כתוב בפרשת תצא פוקד עון אבות עב בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים יעו"ש ומע"כ תמה דהרי הרמב"ן עה"ת פ' יתרו עה"כ פוקד עון אבות האריך לבאר להדיא כי דור החמישי לא יעונש בעון הראשון והא דכתיב פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים על שלשים ועל רבעים הוא פירוש לבני בנים היינו בני בנים שלשים ורבעים. והנה תמיהתו עצומה וכ"ד הרמב"ן הנ"ל ולענ"ד שכן דעת התרגום יונתן בן עוזיאל שבפ' תשא עה"כ פוקד עון אבות על בנים וכו' תרגם ונסער חובי אבהן על בנין מרדין על דר תליתא ועל דר רביעאי יעו"ש ומדהשמיט לתרגם מלת בני בנים שבתורה ע"כ כרמב"ן שמשלשים ורבעים הוא פירוש כבני בנים - אמנם על ראית הנוב"י ז"ל לפי פירוש רש"י דיעקב אינו במנין שהרי כלב הוא ה' ליעקב והוא בא אל הארץ כ' מע"כ דיש לדחות כמ"ש בתוס' עה"ת בשם ריב"א דלכך לא נחשב יעקב במנין שהרי כשירד יעקב למצרים כבר קרבו ימיו למות לכך יהודה נחשב ראשון. הנה כן כ' גם הרא"ם ז"ל פ' לך אבל אדרבא לפי"ז דברי הנוב"י נכונים בנידון דידי' כיון שציוה מחמת מיתה הרי הוא הולך למות ואין המצוה מן המנוים כמו שם ביעקב אמנם ברא"ם כ' עוד טעם דאין יעקב מן המנין כיון דצרת השעבוד התחיל לאחר מיתתו יעו"ש א"כ שוב י"ל בנדון הנ"ל שגם המצוה מן המנין ולהנוב"י שלא ירד לחלק בחילוקים אלו צ"ע דהא מקרא מלא הוא דור שלישי יבא להם בקהל ה' והרי שם מצרי ראשון שנתגייר והוליד בן ואותו בן הוליד בן הוא מותר לבא בקהל הרי דגם הראשון בכלל הדורות ואף דביבמות ע"ח אמרי' להם מהם מנה הרי דהוצרך קרא להכי דמונין גם הראשון היינו כיון דכתיב בנים אשר יולדו אם לא הי' כתוב להם היה מוכח דמונין מבניהם אבל אי הי' כתיב סתם דור שלישי א"צ שום ריבוי לזה דבודאי הראשון במנין וע"ש בסוגיא:

אמנם אף שלפירוש רמב"ן הנ"ל דקאי דור רביעי על אמורי אין שום הכרח לומר כחילוק הנ"ל דמחמת שקרוב למיתה אין הוא בכלל דהא זה הוכרח רק לפרש"י ובאמת ברש"י על המדרש וירא פרשה נ"ד סי' ב' הובא במת"כ שם נראה להדיא דגם הוא מפרש דור רביעי על אמורי כרמב"ן הנ"ל ומוכח שם דראשון מן המנין וע' בידי משה שם. אך הנוב"י שם כ' עוד סברא דהיכא שמדבר בעדו או שמדבר לאחר לנוכח אין המדבר או מי שמדברין לו מן המנין לכ"ע ולענ"ד גם לזה יש סתירה מד' רש"י יבמות ע"ח ד"ה ואם נאמר וז"ל הייתי אומר כי דור שלישי שלכם יבא להם בקהל כלומר בכם ובבניכם אסורין מצרי ואדומי אבל בבני בנים מותרים יעו"ש והא לפי סברא הנ"ל שמדבר לבני ישראל לנוכח דורות שלכם א"כ אין העומדים על הר סיני בכלל א"כ גם בני בניהם אסורין עד דור רביעי דהיינו שלישי חוץ מאותן העומדים על הר סיני ומדכ' רש"י דבני בניהם מותרין מוכח דלא כהנוב"י ועכ"ז לדינא צע"ג כי עכ"פ יש להנוב"י מקום לפי סברת הריב"א והרא"ם דיעקב שהי' קרוב למיתה אינו מן המנוים מכ"ש במי שמצוה מחמת מיתה שאין כוונתו לכלול עצמו במנין הדורות ואף שהנוב"י ז"ל לא כיון לזה כלל הנה משמיא הסכימו על ידו להורות משפטו אמת וחוקים ישרים תמיד ועי' ביבמות כ"ב שלישי שבבנו ובתו וכו' שניה והיינו רביעי דלדידי' לא קחשיב רק בקורבה שמחמת אשתו קחשיב נמי לדידהו וא"כ יש מקום לנוב"י הנ"ל דדור רשיעי היינו בלעדו:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה