שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן נג
להרב הגדול וכו' מוה' אברהם יודא שווארץ נ"י אבד"ק פאטיק:
ע"ד שאלתו בא' שהובא לו חבית יין ע"י הבאהן ונמצא איזה נקב קטן בחבית וסתום ביתד וגם נחסר איזה מדות יין והמוכר כתב ששלחו שלם בלי נקב בחבית וכ"ת כתב דיש בזה ג' חששות דלמא שתה א' משומרי הבאהן יין דרך מנוקת או קדח ועשה נקב והטה החבית ושפך יין לכלי ואח"כ סתם ביתד ובשני חשש"ת הנ"ל יש להתיר דחששא הראשון הוי מגע ע"י ד"א ושרי בה"מ וחשש השני קיל יותר דהוי יין היוצא כוחו והיין שבחבית ניצוק וניצוק מחמת כוחו שרי אף שלא בה"מ לש"ך ס' קכ"ד ס"ק ל"ג אך יש עוד חשש ג' דלמא עירו כל היין שבחבית ומילאו יין אחר וזה אסור אף בה"מ והביא מנוב"י מה"ת יו"ד ס' ע"ג דחש בכעין זה לאחלופי ותשו' ב"ש יו"ד ס' קצ"ג לא חש לאחל'פי עכתו"ד - והנה מ"ש בחשש ה"ב דשרי אף בהפסד מועט לא ברירא לי דמלבד דיש לחוש להגביה החבית ושיכשך לאחר שניקב דלא שרי רק מטעם נגע ע"י דא' דהותר רק בה"מ הרי בשעה שסתם ביתד יוכל להיות שאם לא סתם היו יוצא כל היין שלמעלה מהנקב ובכה"ג אסור היין גם לדידן אם סתמו ביד ומנע היין מלצאת כדאי' ביו"ד ס' קכ"ד סעי' כ"ג וא"כ גם בסתם ביחד אף דהוי ע"י ד"א לא שרי רק בה"מ כיון דזה שמנוע היין מלצאת הוי כנגע בו ומזה צל"ע על ט"ז ס' ק"ל ס"ק ב' בהא דדקרו בסכין להוציא יין דאם סתם אח"כ בסכין אסור דלמא נגע בידו בנקב ומסיים שם דהיינו בנקב רחב קצת דיוכל בשר האצבע ליכנס שם יעו"ש והא גם כשאין בשר האצבע נכנס יש לחוש דלמא נגע בידו ע"פ הנקב לסתום ואסור אף שלא נכנס לתוך הנקב ואפשר כיון דנסתם בדבר אחר לפנינו אין לחוש שסתם ביד רק חשינן שבשעת סתימה נגע גם ביד ולא נתכוין לסתום בזה ע"כ אין לחוש רק בנקב רחב קצת שבשר האצבע נכנס לתוכו ועכ"פ גם בסתם בברזא כמו בנ"ד לא שרי רק בה"מ כדין מג"ע ע"י ד"א אף לש"ך שם שחולק על ט"ז דלח' לנגע בידו אבל עכ"פ ע"י הסתימה גופא באיזה דבר שהוא הוי מגע ע"י ד"א ולדון זה כסתם להציל דמותר בס' קכ"ד צ"ע דזה ל"ש רק בנעשה נקב ממילא ובא העכו"ם להציל משא"כ כשעשה הוא הנקב בידים ובא וסתמו ו"ע ט"ז ס' קכ"ד ס"ק ל"ב בשם מהרי"ל במגופה שהיו בו נקב כ"ש ושתה עכו"ם יין במינקת אין לחוש רק במינקת כפופה יעו"ש וצ"ע לש"ך דאין חוששין שסתם ביך והא גם במונקת כפופה האיסור הוא כשסתם ביד והא יש לומר שסתם בדבר אחר או שהגביה המינקת למעלה דשרי כמ"ש ט"ז ס' קכ"ד וצ"ל דבמונקת כפופה הדרך היא לסתום ביד משא"כ היכא שסתום בפנינו בדבר אחר אין חוששין לשמא סתם ביד ועכ"פ לא שרי רק בה"מ אך מטעם חשש אחלופו הנה הבי"ש בנידונו שם שפרצו גנבים למרתף וגנבו מטלטלין להוציאו יין מן החבית אין מקום כלל לחוש לאחלופי ביין אחר כיון שעשו דרך גניבה ואין בעל המרתף מכיר אותם אין לחוש כלל לאחלופי ונידון נובי' ס' ע"ג שאני שהגוי שנמצא במרתף יודע שאם יחסר יין יחשדנו הישראל שהוא גנב לאשר ידע כי יש לו יין במרתף ויוכל לבוא שם בגניבה וגם מאז כבר חשדו וכן בנ"ד ביין שנשלח ע"י הבאהן שידוע שאם יחסר היין יתבעו את המנהלים מהבאהן ויבולע לשומרים עי"ז יש לחוש לאלופי כמו במפקיד אצל גוי ובתשו' בי"ש שם כתב ע"ד הש"ך ס' ק"ל ס"ק ב' שכ' דאם אין הברזות חתיכות אסו דבקל יכול להוציא הברזא ולמשוך היין משם דזה מיירי בעכו"ם שבזמן הש"ס משא"כ בעכו"ם דעתה דמגע ע"י דא' שרי גם זה שרי כיון דאין נקב הברזא רחבה שיוכל להכניס כלי לתוכו ולשאוב ומביא ראיו לדבריו מש"ך סו"ס קכ"ט בהוציאה השפחא הברזא דשרי יעו"ש ודבריו נפלאים דהא ב"ס ק"ל מיירי במפקיד או שולח ביד גוי א"כ פשוט כיון שיכול למשוך הברזא ולהוציא היין ולשפוך אחר לתוכו אסור מטעם אחלופי שהוא מוסכם בש"ס ופוסקים והא דסוף ס' קכ"ט מיירי בשפחה שהוציאה הברזא במרתף ישראל וכיון דהוא בבית ישראל וגם שהתה זמן מועט ל"ת לאחלופי כדאי' ביו"ד ר"ס קכ"ח ובט"ז ס"ק א' שם ודברי הב"ש תמוהים מאוד וכן בנ"ד כיון דנשלח ע"י הבאהן ושוהה ימים מרובים איכא חשש אחלופי ומצאתי בתשו' מהרי"ל ס' ל"ח שכ' שם דאע"ג דנמצא החבית מלא ואנו חוששין ששתה ממנו הגוי וא"כ הגוי מילאהו במים אפ"ה שרי כיון דלא נתכוין למוזגו יעו"ש וצ"ע דניחוש שמא מילאו יין ואולי מיירי מהרי"ל היכא ששהה זמן מועט דאין פנאי להוריק כל החבית רק מקצתו וממילא דאין סברא לחוש דמילאו יין אחר שכיון שאפשר לו במים דג"כ לא יהיה נוכר כל כך ברוב יין אבל אבל היכא ששהה זמן מרובה דאפשר להוריק כל היין מהחבית והוא עתה עם יין חשינן שמילאו יין דהא במלאותו כולו מים היה תיכף ניכר בעת טעומה ובמראה ובנ"ד נראה דיש לחוש גם לעירה כולו וגם בתשו' חת"ס יו"ד ס' קכ"ג חש לאחלופו בכה"ג ומ"ש כ"ת להתיר שיטעם הישראל היין ואם יראה שטוב כמו היין ששלחו לו אין חשש ליחלופי והטעימה מותר כמו טעימת הכבדי לא נהירא דלטעום לידע שהוא כמו באחילה צריכין לטעימה גמורה דאסור וכ"מ בט"ז יו"ד ס' קי"ח ס"ק ה' דאי אפשר בטעימה בזה אפס מה שיש לצדד היתר בנ"ד דהנה הש"ך ס' קכ"ט ס"ק י' בשם הב"י כתב דבנקב קטן אף שיכולין להוציא ממנו כל שאין יכולין להכניס לתוכו ליכא למיחוש לאחלופי וז"פ עכ"ל ומדסיים הש"ך ע"ז שהוא פשוט נראה דמיירי בנקב קטן כל כך שאינו ככונס משקה דא"א כלל להכניס יין לתוכו אבל בתשו' מבי"ט ס' ר"ח שרמזו הש"ך שם כתב דאין אנו חוששין שהכניס יין דרך נקב קטן וטורח מרובה רק אם הנקב רחב כל כך שנוכל להכניס בנקב משפך בינוני ודרך המשפך יכנוס יעו"ש ע"כ בנ"ד אם אין הנקב רחב כל כך להכניס בו משפך בינוני מהמצוים בזמנינו אין לחוש לאחלופי וכיון דסתם חבית הוא ה"מ יש להתירו בשתיה: