אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן מו

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן מו

סימן מה

לכבוד הרב וכו' מו"ה דוד שטערן כי' רב בק"ק מודין:

ע"ד שאלתו בריאה שהובא לפניו שיצא סרכא תלוי' כמו רוחב ב' אצבעות וע"ז הסרכא הי' תלוי' ומדובק חתיכה מרובעת כמו ערך רוחב ב"א ובצדדים היו דק ובאמצעיתה עבה. והוה לזה התלוי מראה ריאה רק בצד א' הי' שחור קצת לא כזפת. אם יש לדונו כמו סרכא עם כפתור. והנה בתב"ש ס' ס' ל"ט סעי' ל' נראה דדין סרכא עבה עם כפתור היינו כשיש שם מוגלא וכו' מדברי הט"ז שהביא שם דמוגלא זו מנין אך בדע"ק שם ס' ל"ט הוא כמסופק בזה ואיני יודע טעם הספק. גם מדברי הדע"ק שם כתב כמ"פ דעיקר החשש משום מובלא. וכה ראיתי בס' דע"ת ס' ל"ט י"א דאם יש בשר בכפתור אם הסרכא והכפתור עולים בנפיחה יש להקל דזה לאות שהוא מגוף הריאה יעו"ש ותמהני דסתימת דבריו היינו אף אם אין לסרכא וכפתור מראה ריאה וז"א דא"כ בכל סרכא תלוי' העולה בנפיחה דטריפא נימא דהיא מגוף הריא' וע"כ דלא אמרינן הכי ואף שדעת הסמ"ג באמת בסרכא כסדרן דכשר משום דכל סרכא היא קרום הריאה בעצמה שנתפשט ולדידי' באמת סרכא העולה בנפיחה כשר אבל אנן לא קיי"ל כן וע' ברא"פ ס' פ"ט סוס"ק קי"א. וגוף דבר זה לתלות שקרום הריאה היא כתב בפר"ת ס' ל"ט בסרכא תלוי' העולה בנפיחה ויש לה מראה ריאה ואף לזאת כתב הרא"פ ס' ל"ט סעי' צ"א דבעינן שיהי' כמין בשר בתוכה ועיי"ש בס"ק קי"ב. וכן להיפוך מה שהחמיר שם בדע"ת דאם אינה עולה בנפיחה הוי אטום תמוה מאוד דאם אין לקרום מראה ריאה מהיכי תיתי נחוש שקרום הריאה היא ולחוש לאטום (וגם אפילו אם בוודאי מריאה יש מקום לומר דל"ח לאטום כיון שיש סיבה לתלות האטום וכמ"ש בס' מ"פ יו"ד ס' ל"ט בהשמטה לסעי' כ"ב) אך בנ"ד שבאמת יש לקרום התלוי ולבשר מראה ריאה הנה אם עלה בנפיחה ודאי כשר ואם אינה עולה בנפיחה כיון דיש לו מראה ריאה יש לחוש לאטום כמ"ש בשע"ת הנ"ל וגם אף אם נימא שהיא רק סרכא הא לדע"ק הנ"ל גם בסרכא עם בשר יש חשש כמו עם כפתור ובנ"ד דהוי מראה ריאה ואינו עולה בנפיחה איכא חשש טפי ע"כ אין להקל רק בדאזלא במיעוך דאז אף דיש לו מראה ריאה יש לתלות בהפשטת ליחה ואף אם נדון הבשר לכפתור עב הא בדאזלא במיעוך בכל גווני כשר גם בסרכא תלוי' עם כפתור עב כמ"ש הרא"פ: מה שמסופק כת"ה באנשים ישראלים שוטרים בהפאבריק דשמה אשר הכל יודעי' כי מחללי' שבת בכתיבה וכדומה בשבת רק אינו בפרהסיא בפני י' מישראל אם דינם כמחללי שבת בפרהסיא מאחר שנודע לי' ב"א והאריך והביא בזה תשו' בתראי שאינם ת"י. ואך הדבר הוא מבואר בתב"ש ס' ב' שנודע לי' ב"א הוי כעשה בפניהם וראייתו מהא דסנהדרין ע"ד אסתר פרהסיא הוי וכ"ת כתב דזה לענין יהרג ואל יעבור אבל לענין מחלל שבת בפרהס' היינו בגילוי פני' לעזו' וכיון שאינו עוש' בפני י' מישראל אף שיודעין אין דינם כגוי והביא כן מתשו' מהר"י אסאד והיא סברא נכונה וקצת ראי' לזה מתוס' עירובין ס"ט ד"ה כאן שהקשו דהרי צדוקי מסתם איני נזהר במילי דרבנן אפילו בפרהסיא ותירצו שבפרהסיא הם יראים מחכמים יעו"ש והרי עכ"פ הכל יודעים שהיא רק מחמת יראה ובצנעה מחללים שבת ואכתי ליהוי כמחלל שבת בפרהסיא כיון שנודע לכל שמחללים שבת וע"כ כיון דאינם עושים בפרהסיא אין דינם כמומר אבל מ"ש כבודו דבעינן שיגבה עדות בב"ד שחיללו שבת בפני י' מישראל לא נהירא לענ"ד אלא דבאנשים שידוע לכל שהם מחללים שבת בפרהסיא שפיר דינם כמומר לכה"ת אף שלא הוגבא עדות עדות בב"ד עליהם כדמוכח מקושי' תוס' בצדוקי ותירוצם היא שבפרהסיא אינם מחללין אבל היכא שידוע לנו שמחללים גם בפרהסיא דינם כמומר. אך מה שמחללין שבת בכתיבה יש לדון קצת להפוסקים דכתיבה שאינה אשורת לא מיקרי כתיבה לענין שבת וע' מג"א או"ח ס' ש"ו והדברים עתיקין:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה