אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן מג

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן מג

סימן מב

ב"ה להרב מו"ה משה ליב ראגענפיש נ"י מו"צ בראזוואדוב יצ"ו: ע"ד שאלתו בא' שקונה ספרים רבים ספרי ש"ס ופוסקים והי' לי ארגז מייחד לספריו ועתה שנתרבו ספריו רוצה לעשות לו ארגז א' גדול אם רשאי להשתמש בראשון בדברי חול אם אין בזה הורדה מקדושה כמו ארון וארגז של ס"ת דהא גם ספרים הנדפסים קדושה יש בהן והא מבואר באו"ח סי' ר"מ דגם בספרי הש"ס בעינן כב"כ אלא דבחו"י מקיל קצת בספרי' הנדפסי' וגם צידד כ"ת היתר משום דהספרים מכורכים ואינ' נוגעי' בארגז רק בכריכה והוי כתשמיש דתשמי' אלא דלפעמים מונחים גם ספרים בלתי מכורכים והוי שפיר תש"ק וכמ"ש מג"א סי' קנ"ד סק"ו כה"ג ודרש חוו"ד מאתי. והנה לדון הארגז כתשמיש דתשמי' כיון שהספרי' מכורכי' בלא"ה צ"ע דהא כתב הפמ"ג בא"א סי' קנ"ד ס"ק י"ג דארון אף דס"ת מונח בו במטפחת הוי תש"ק כיון דעשוי לכבוד יעו"ש. וא"כ גם ארגז של ספרים כן. אמנם בפמ"ג בא"א שם סק"ח ובלב"ש משמע דארגז אינו עשוי כ"כ לכבוד ואם אינו נוגע בגוף הס"ת הוי רק תשמיש דתשמיש ולא אדע לכוין החילוק בין ארגז לארון וביו"ד סי' רפ"ב סעי' י"ב איתא דארון ומגדל שמניחין בו ס"ת אף שאין מניחים בו ס"ת לבדו אלא כשהוא בתיק הוי תש"ק יעו"ש. והוא מהטור ובב"י כתב שם ע"ז שהוא מרמב"ם ה' ס"ת ובאמת שהלשון בטוש"ע משונה מלשון הרמב"ם שברמב"ם איתא והארון והמגדל שמניחין בו ס"ת אע"פ שהס"ת בתוך התיק יעו"ש ולשון זה יתפרש שפיר דאפ"ה לפרקים מניחין בו ס"ת בלי תיק ומה"ט הוי תש"ק אבל לשון הטוש"ע שאין מניחין בו ס"ת לבדו אלא בתיק מורה שבשום פעם אין מכניסין בו ס"ת בלי לבוש ואפ"ה הוי תש"ק ומוכח כפמ"ג הנ"ל דהוי עשוי לכבוד ובדברי הרמב"ם יש לפרש כנ"ל וכן נראה בכ"מ ובב"י סי' רפ"ב שהבין כן בכוונת הרמב"ם. ושו"ר בב"ח סי' רפ"ב שנדחק לפרש גם דברי הטור דאין מניחין בו ס"ת לבדו אלא בתיק דאפ"ה לפרקים מניחים בו ס"ת לבדו ולכך הוי תש"ק ולולא זאת לא הי' הארון רק תשמיש דתשמיש ומוכח דאינו סובר כפרמ"ג הנ"ל דארון עשוי לכבוד וצ"ע בזה. ומכ"מ לנ"ד אין נ"מ דהא מניחין בו גם ספרים בלתי מכורכים גם להב"ח הוי תש"ק אבל העולם אין נזהרים כלל וסומכין להקל דל"ש דין תש"ק לספרים הנדפסים:

והנלע"ד להוסיף בזה דרך היתר גם לבע"נ והוא דאף שכ' המג"א סי' קנ"ג ס"ק י"ד בפשיטות דתש"ק אף שנמכרין בזט"ה אפ"ה בקדושתייהו עומדים והביא כן מרמב"ן יעו"ש הא כבר העיר הפרמ"ג שם דביו"ד סי' רפ"ב סעי' ט"ז מבואר איפכא דתפוחי כסף נמכרים ויוצאין לחולין רק המעות יש להוציא בקדושה חמורה יעו"ש ומוכח דגם תש"ק מתחללים על המעות גם בתשו' חת"ס או"ח סי' ל"ה העיר בזה על הדין דסי' רפ"ב הנ"ל ובריש דבריו מחלק דדוקא הנהו שעשוין לכבוד אבל תש"ק ממש גם לרמב"ם אינם יוצאים מקדושתן ע"י מכירה ובסוף דבריו שם נראה דאינו מחלק כלל בזה ולפלא שלא הזכיר כלל מדברי המג"א הנ"ל גם בתשו' חס"ל מה"ת או"ח ס"י ט"ז האריך בזה להתיר להוציא תש"ק לחול ע"י מכירה מבלי הזכיר דברי המג"א. וגם הלום ראיתי במח"א ה"ל צדקה ס' נ"ב שכתב דהדבר במחלוקת שנוי דלהרמב"ם גם תיק תפילין וכדומה יוצאין מקדושתן ע"י מכירה ועילוי הדמים לקדושה חמורה ואם אמנם לדינא קשה להקל נגד המג"א בשם הרמב"ן ורשב"א ולענ"ד גם הט"ז סובר כן ויתיישב בזה הא דכ' בס' קנ"ד דהיכא דאין הדבר ראוי לקדוש' קלה מורידין דמוטב להוריד לקדושה קלה מלהביא הדבר לידי גניזה והבכור שור תמה עליו מיומא מ"ב דפריך לי' רבי לר"ד בגדים שנשתמש בהן קדושה חמורה ישתמש בהן קדושה קלה והא שם גם לר"ד אינם ראוין עוד לכ"ג דהא כתיב והניחם שם שלא ישתמש בהם לשנה הבאה ואפ"ה אסור להוריד מקדושה חמורה לקלה. ולענ"ד נראה דהט"ז שם מיירי בענין תש"ק דאין מועיל בהם שום מכירה בדמים לאפקועי קדושתו בזה מוטב להורידו לקדושה קלה מלגונזו ועדיין הוא בקדושתו אבל בדבר שאפשר לחלל קדושתו על דמים כגון ביה"כ וכדומה ויצא הדבר מקדושתו לגמרי בזה אין מורידין כלל ואי דע"י גניזה גרע טפי הא אפשר לאפקועי קדושתו ע"י פדיון ומכירה. והנה ריטב"א קדושין כ"ד כ' דבגדי כהונה הוי רק קד"ד ואין בהם מועל אחר מועל ול"ד לכ"ש יעו"ש:

וא"כ מועיל פדיון בבג"כ כמו בכל קד"ד. והא דלחכמים דר' דוסא בגדי כהונה גדולה טעונים גניזה הוא מגזה"כ דכתיב והניחם שם וכמ"ש השעה"מ פ"א מה' מעילה. והשתא שפיר פריך לי' ר' לר"ד בגדים שנשתמש בהם קדושה חמורה דהא ר"ד אינו דורש והניחם שם שטעונים גניזה אלא דאסור להשתמש בהם כ"ג א"כ אין לו שום גזיה"כ בבגדי כ"ג וא"כ ממילא מותרים הם ע"י פדיון ושפיר מקשה לי' האיך ישתמש בהם כהן הדיוט והא יורידו מקדושתו ואי משום דגניזה בזיון טפי הא לדידי' דלית לי' גזה"כ אפשר לפדותן ויצאו הבגדים לחולין מקדושתם יפקע על המעות וא"ש:

וכה ראיתי לגה"ק ס' רפ"ב ס"ק ו' שהאריך בזה וכתב דדין מג"א הנ"ל במחלוקת שנוי' ולרמב"ם וראב"ד וטוש"ע כל תש"ק יוצאין לחולין ע"י מכירה בזט"ה במא"ה או יחיד בשלו דהוי כזט"ה רק להרמב"ם צריך להוציא המעות לקדושה חמורה ושם בס"ק נ"ה במק"מ החליט כן לדינא ולי צ"ע אך עכ"פ לענין ארגז מספרים נדפסים ודאי יש לסמוך על פוסקים הנ"ל דמועיל מכירה ע"כ יש לו לבעל הארגז למכור הארגז שלו לאחר בדמים מועטים ויצא הארגז לחולין לגמרי ובמעות יקח ספרים והארגז יוכל הלוקח אח"כ ליתנו להמוכר במתנה או במכירה וישתמש בו בלי פקפוק:

וע"ד השידוך שהכלה חפיצה לעלות לא"י יפה הביא כ"ת מאה"ע דכיון דבכבר ניסת כופין אותו לעלות עמה ואם לאו יוצא מכ"ש בלא ניסת עדיין ומה"ט כתב הב"ש סי' נ' דאם טוענת מאיס עלי באמתלא מבוררת אין עליה שום חרם יעו"ש והא במאיס עלי הטוענת לאחר נשואין אין כופין אותו לגרש רק דגם לה אין כופין ונותנין לה הכל ומה"ט גופא אין יכולין לכופין אותה לנשואין מכ"ש לעלות לא"י דלאחר נשואין כופין מכ"ש קודם נשואין דאין שום חרם וקנס עליה. וז"פ:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה