שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן לב
לק' טשארטקוב לחכם א':
לתשובת מכתבו אשר דרש ממני להביע חוו"ד אודות התיקון שרוצים לעשות בציון אדומו"ר קוה"ק זצ"ל וזיג"ע ועכ"י כדי שיוכלו הכהנים לבא שמה. הנה בהיותי שמה הראני החזן שרצונם לעשות בנין על הקבר באופן שיהי' חלל טפח בין הקבר לבנין שעליו מלמעלה ומובן שיזכרו שצדדי הבנין לא יהיו נוגעים על הקבר רק רחוק קצת ממנו באופן שכל מקום הקבר יהיה עליו חלל טפח בינו להבנין שעליו מלמעלה וכדי להוציאו מדין קבר סתום דהיינו שהבנין שלמעלה לא יהיה עליו דין קבר סתום יהי' הבנין מצדו פתוח טפח עד מחוץ לאוהל. והוא נכון כי באופן זה ודאי יצא מחשש דאורייתא ובתוספי הרא"ש ברכות י"ט מבואר דארונות שהיו מדלגין עליהם מלמעלה היה באופן זה שהיה חלל מטפח בין ארון לכוך שעליו מלמעלה והכוך היה פתוח מן הצד ואין בזה משום קבר סתום ולא משום גולל ודופק. ולא נשאר רק חשש גזירת חז"ל שגזרו ארונות שיש בהם פו"ט אטו אין בו פו"ט ויש לומר כיון דלצורך מצוה שריא אפילו לראות מלכים לא גרע מצות השתטחות עכ קברי צדיקים מזה ודלא כבתי כהונה שהובא בפ"ת סי' שע"ב סק"ב. וגם יש לומר דלא גזרו יש בו פו"ט אטו אין בו פו"ט רק כשנעשה הדבר מאליו שיש בארון פו"ט אבל הכא שעושים במכיון בנין כזה שיהיה פתוח טפח להתיר לכהנים בזה לא גזרו. וכעין דאמרינן בסוכה ט"ו בביטולי תקרה קמיפלגי ובאו"ח סי' תרל"א ס"ט וכעין זה כתב הגאון בית מאיר יו"ד סי' ר"א ועמ"ש בספרי שי"ט פ"ה דמקואות מ"ב ד"ה העבירו ע"ג כלים:
אך אני נבוך מאוד בשיעור הפתוחה שמן הצד להוציאו מדין קבר סתום אם סגי בפו"ט והן אמת שמדברי הטור יו"ד סי' שע"ב שכתב וזה דוקא בימיהם שהיו קוברין בענין שיש ביציאת הקבר פו"ט עכ"ל מוכח דסגי בפו"ט מן הצד וכן מבואר להדיא בתשו' הראש כלל ל' וכ"מ בט"ז יו"ד סי' שע"א ס"ק י' דאם היה המרתף פתוח טפח לא היה לו דין קבר סתום יעו"ש אבל מדברי הרמב"ם ז"ל רפ"ז מטו"מ שכתב שם דבית סתום שפרץ פצומיו מטמא כל סביביו מדין קבר סתום ואם נפתח בו פתח דע"ד יצא מדין קבר סתום יעו"ש בראה להדיא דלהוציא מדין קבר סתום בעינן ד"ט וכמו להציל על הפתחים דבעינן פתח ד"ט כמבואר בפ"ג דאהלות. וראיתי בתשו' עבוה"ג סי' ס"ד שכתב דקבר סתום כל שוה בו חלל טפח פתוח או פתח שיש בו דע"ד יצא מדין קבר סתום כמ"ש הרמב"ם פ"ז מטו"מ יעו"ש ונראה שמחלק דדוקא בפתח כעול בעינן ד"ט אבל ביש בו חלל פתוח סגי בטפח. ודבריו תמוהים בעיני דבודאי לענין להציל על הפתחים אין הבדל כלל בין פתח לחלל והא גם בחלון בעינן ד"ט כמבואר שם וסתם חלון פתוח לגמרי ועי' ברש"י ביצה י' וא"כ ה"ה בקבר סתום לפי שיטת הרמב"ם ז"ל. והא דכתבו תוס' ב"ב ק' ונזיר כ"ד דבוב שהוא קמור תחת הבית ויש בו פו"ט וביציאתו פו"ט הבית טהור ואינו קבר סתום משום שפתוח טפח התם מיירי בכזית מן המת וכמו דמוקי לה באמת הרא"ש והר"ש שם בפ"ג דאהלות דבזה סגי בכו"ט אף להציל על הפתחים מדין סוף טומאה לצאת וה"ה להציל מדין קבר סתום אבל במת שלם באמת בעינן ד"ט. ומצאתי להגר"א ז"ל בפ"ב דאהלות מ"ד שהביא תוספתא שתי אבנים של ד' ד' טפחים שעשוין גולל לקבר ונטלה אחת מהן המאהיל ע"ג שניה טמא מפני שיש לטומאה דרך לצאת. שמעינן מינה דכי איכא ד"ט כשיעור יציאת טומאה תו לא מטמאה באוהל משום גולל אלא בקבר סתום היא דמטמאה באוהל עכ"ל. ומוכח להדיא דטעמא דניטלה אחת טהורה משום שיצא מדין קבר סתום וכיון דנקטה התוספתא של ד' ד' טפחים מוכח דלהוציא מדין קבר סתום בעינן פתוח ד"ט ואף שפתוח לגמרי ואין שם פתח לנעול לא סגי בטפח ודלא כעבוה"ג והתוספתא הנ"ל הובאה ג"כ בתוס' כתובות ד' ובסוכה כ"ג ד"ה ולא והמעיין בדבריהם בסוכה שם יראה שגם הם פרשו התוספתא כהגר"א ז"ל דביצא מדין קבר סתום כ"ש טומאת גולל וא"כ מוכח דלהוציא מדין ק"ס בעינן ד"ט. ובאו"ז ה"ל אבילות ס' תפ"ד מפרש התוספתא בענין אחר ואין הכרח משם דלהוציא מקבר סתום בעינן ד"ט אך האו"ז שם מביא דברי התוספתא שני אבנים שעשאן גולל לקבר וניטלה אחת מהן השני' טהורה משום שיש דרך לטומאה לצאת יעו"ש. אבל לפי המבואר בתוספתא שלפנינו שתי אבנים של ד' ד' טפחים וכנוסחת התוס' סוכה הנ"ל והגר"א א"א לפרש רק כפירושם של תוס' והגר"א דלאפוקי מדין קבר סתום בעינן ד"ט. ע"כ אף שקשה עלי להחליט נגד סתימת הטיח סי' שע"ב אחר שמדברי הרמב"ם ותוס' והגר"א מבואר דבעינן פתוח ד"ט להוציא מדין קבר סתום בדאו' אזלינן לחומרא וע"כ יש לעשות הפתוח מהבנין עד מחוץ לאוהל ד"ט על ד"ט דהיינו ט"ז אגודלן על ט"ז אגודלן. ותל"מ: