אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן לא

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן לא

סימן ל

להרה"ג וכו' מה' שמעי' נ"י אבד"ק פרעמישליאן יצי:

יקרתו הגיעני וע"ד השאלה שנשאל כ"ת אם מותר לקצוץ אילני סרק שבביה"ק שאינם על הקברים ממש רק סמוכים להם בתוך ט"ז אמה ולתקן בעצים גדר לביה"ק הישן והנה בסי' שס"ח מבואר דשרי וכת"ה חוכך באשר שעומדים בתוך ט"ז אמה ויונקים מעפר ביה"ק וגם ממתים גופייהו שנעשו עפר ואף דהוי זוז"ג הביא מתשו' מהר"מ שי"ק שחוכך לומר כיון דמת איתקש לעכו"ם מגז"ש שם שם ובעכו"ם אף זוז"ג אסור לשיטת רמ"ה כט"ז ומג"א סי' תמ"ה והרב ז"ל בסי' תמ"ה מקיל גם בע"א בזוז"ג ודעת כת"ה להתיר והנה באמת שהדבר מוכרח מכל הפוסקים שהובאו בב"י סי' שס"ח הנ"ל דהר"י שהובא במרדכי כתב דהא דעשבים שורפין במקומן משום כבוד המת היינו בקרקע עולם דאל"כ אסור בהנאה מדינא יע"ש וגם הר"ן ז"ל דנראה מדבריו באמת דעשבים אסורים מדינא מוקי לה הב"י בקבר בנין והב"ח שם מוקי לה כשיטת הר"י שבסי' שס"ד דעפר תלוש שהושלך על הקבר אסור בהנאה יעי"ש וכדברי הב"ח מבואר להדיא באו"ק ה' אבילות דמייתי ראי' לסברא הנ"ל דעפר התלוש אסור מהא דעשבים שורפין במקומן דמשמע בגמ' דאסור מדינא ולאו משום כבוד המת וע"כ משום דיונק מעפר האסור וכדעת הר"י הנ"ל ואם איתא דמת דמי לע"א דזוז"ג אסור א"כ גם מבלעדי דעת הר"י הנ"ל וגם בקרקע עולם ליתסר מדינא דהא עכ"פ המת גופא שנעשה עפר אסור לכ"ע כדאי' בסוף מס' תמורה ויונק מעפר המת גופא וע"כ משום דהוי זוז"ג מקרקע עולם ומעפר המת אכן יש לומר דגוף סברא הנ"ל לומר דמת איתקש לע"א לכאורה ליתא דהא מת דאסור ילפינן שם שם מעגלה ערופה ולא מע"א והתוס' בע"א ס"ט ד"ה אתיא באמת עמדו בזה מדוע לא ילפינן מע"א גופא ותירצו דבע"א במשמשין קמיירי וא"כ אין ללמוד כלל למת גופא מע"א. אך קבר המת ותכריכין שפיר יש לומר דנלמד מע"א דמשמשין ממשמשין גמרי וכהא דיליף רבא בסנהדרין מ"ז דהזמנה לאו מילתא היא משם וכן יליף בג"מ שם דקבר במחובר לא מיתסר מע"א דמקיש קבר בני העם לע"א יעו"ש וא"כ יש לומר דהנהו דמי לע"א וגם זוז"ג אסור בהו. ע"ב בקרקע עולם שפיר שרי דמשום מת גופא ליכא למיסר דהוי זוז"ג אבל לדידן דחוששין לשיטת הר"י דעפר התלוש אסור מטעם קבר שפיר יש לומר דגם באילן העומד תוך ט"ז אונה ויונק אשם אסור אף דהוי זוז"ג. אכן אם כימא כן אים גם בקרקע עולם ליתסר עכיכ משום תכריכי המת שבלו ונעשו עפר דהא תכריכין מע"א גמרינן וע"כ דלא כסברת המהרם שי"ק. אכן ראי' זו אינה מכרעת מכמה טעמים דיש לומר דעשבים דמו לזרעים דאין יונקים רק ג' טפחים מן הצד וכדאי' בשבת במשנה דערוגה ועי' תוס' קדושין כ"ו נ"ש סם אהא דקרקע כיש חייבת בפיאה וא"כ גם בעומק אינו יונק רק ג"ט ומסתמא בעפר המת ותבריכיו יש ג"ט. וגם יש לומר דהפוסקים הנ"ל סוברים דזוז"ג גם בע"א שרי כרמא יו"ד סי' קמ"ב. ולדידן דחוששין להט"ז ומג"א הנ"ל יש לאסור גם בתוך ט"ז אמה:

אך עיקר היסוד דקבר דמי לע"א לענ"ד ליתא דהאח מכל הפוסקים מבואר דהא דקבר אסור ילפינן מעגלה ערופה ולא מע"א וכ"ה בש"ך יור"ד ר"ס שס"ד. ואף דילפינן מע"א דלא מיתסר במחובר וכן לענין הזמנה מכ"מ יש לומר דהיינו לקולא ילפינן משם ולא ניתן גז"ש דשם שם מע"א להחמיר כעין שכ' תוס' קדו קדושין ג' לענין גז"ש דחילול חילול דלא ניתנה לידרש רק להחמיר כן יש לומר ג"כ להיפוך. - וגם כיון דעכ"פ מת גופא מעגלה עריפת ילפינן וזוז"ג שרי במת א"כ גם בקבר ותכריכין דהוי מנשמסי המת אף דמע"א ילפינין אין להחמיר בזוז"ג שלא יהי' טפל חמור מן העיקר. ועי' בתוס' ב"ק ק"א ד"ה ולא יצבע שכתבו לענין ערלה דמשקין היוצאין משומר דערלה חמור מפירי גופא ויש ליתן טעם שלא יהי' טפל חמור מן האיקר יעו"ש ועכ"פ אין לנו לומר מדעתינו דבר תמוה כזה ובפרט דבע"א גופא לשיטת רוב הפוסקים זוז"ג שרי ע"כ יש להתיר האילנות שעומדים סמוך לקבר. ובפרט אם עושה בעצים צורך ביה"ק. ואף באילנות העומדים על הקברים גופייהו יש מקום להקל מטעם זוז"ג דהא האילן גופא גורם הוא אבל בזה יש לאסור משום כבוד המת ועי' ב"ח סי' שס"ח אבל בעומדים רק סמוך לקבר יש להתיר. והא דאמרינן ב"ב כ"ז וברש"י שם דיה אבל דאילן העומד בח"ל סמוך ט"ז אמה לארץ חייב במעשר צ"ע דהא הוי זוז"ג קרקע דארץ וח"ל ויש לומר דלענין טבל כיון דהוי דשלימ גם זוז"ג אסור ודברי התיו"ט בפ"ק דבדרים ונ"ו דבטבל לא החמירו בזוז"ג מטעם דשיל"מ כיון דרובו חולין תמוהים כמ"ש רעק"א בהגהותיו שם דזה בדבר שזרעו כלה דכיון דטבל מותר בהנאה ל"ש כלל לאסור גדולים בזרעו כלה יעו"ש אבל בנ"ד דהוי זוז"ג עפר ארץ וח"ל שפיר יש לומר דחייב במעשר מטעם דשיל"מ וצ"ע לי בזה על השמטת הרמב"ם חידוש ד"ז דאילן שבח"ל שבתוך טז אמה לארץ חייב במעשר. וגם צ"ע אם יניקה דאילן תוך ט"ז אמה מילתא היא א"כ יהיה אסור לנטוע אילן חק לביה"ק אם הוא תוך ט"ז אמה לקבר ואף שיש גדר באמצע הא גדר אינו מפסיק לענין יניקה וכמ"ש רש"י זל בשבת פ' ר"ע במשנה דערוגה יעו"ש. ואף דזוז"ג מותר הא לכתחלה אסור זוז"ג ואפשר דזה הוי כמו הנאה דממילא דבזוז"ג גם לכתחלה מותר וכהא דזורנין תחת ירקות בימות החמה וכמ"ש הר"ן טעם זה בע"א שם וסך יו"ד סי' קמ"ב וצ"ע בזה. ומאז הערני ת"א דאפשר יש לחוש לשפוך בשבת מים סמוך לאילן תוך ט"ז אמה כיון דיניקת האילן היא ט"ז אמה יועילו המים לאילן וצ"ע בכ"ז ואין הזמן גרמא להאריך יותר:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה