שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן כט
ע"ד השאלה בטבח א' ששחט ג' כבשים ועירב כל הרגלים ביחד דהיינו י"ב רגלים ואח"כ בדק השו"ב הריאות ונטרפה א' מהם והשו"ב הגיד לו איזה מהכבשים נטרפה וכאשר הגיד לו השו"ב שכח לגמרי מהתערובות הרגלים ונסע מכאן ואשתו לא ידעה כלל ומכרה כל הרגלים לששה ב"א בזא"ז לכ"א ב' רגלים כז הי' ביום ה' והוא בא ביום ו' וביום ש"ק בבוקר נזכר מהמעשה הנ"ל. ואומר כי אם היה בכאן בטח הי' מכיר ד' רגלים שהיו מכבשה קטנה מאוד ובוודאי היו כשרים וגם על ה"ח הנותרים ג"כ יוכל להיות שהי' מכיר כי הטריפה היה גדולה מהכשירה מעט אך עתה כבר נתבשל הכל ועומד בהקדירות בטשאליננו וא"א להכיר כלל והנה לדון בכאן מטעם ביטול ברוב מה שנתערב כל הרגלים מאז ודאי אינו דהא ל"א התערובות לשום אדם ול"ש ביטול כש"ך סי' ק"ט והכא אף דנודע להטבח שכבש א' טריפה אבל לא עלה על דעתו תערובת כלל וכל שלא נודע שנתערב ל"ש ביטול. וגם ל"ש ביטול אז דהא ד' השנונים ביותר בוודאי היה מכיר וא"כ לא שייך ביטול בהנהו ואין כאן תערובת רק ד' בד' וג"ז אינו ברור דלמא גם אותם היה מכיר. ומה"ט נמי אין לדון בכאן להתיר מטעם כל דפריש מרובא פריש דזה אמרינן שפיר בלא נודע וע"י במ"פ ס' ק' בתשו' שם דכיון דעכ"פ ידע שהי' מהכבשים טריפה והי' אפשר לו להכיר הו"ל קבוע גמור כמו ט' חנויות וכל קבוע כמע"מ דמי ודוקא בלקח קודם שנודע הטריפה אמרינן כל דפריש מרובא פריש דקבוע חידוש הוא מבואר בסי' ק"י אבל הכא הא ידע שא' מהכבשים טריפה והיה אפשר לו להכיר ואין כאן תערובת והוי קבוע גמיר. ואף אם אולי לא היה אפשר לו להכיר רק הד' הקטנים ביותר ועדן הי' תערובות ד' ב"ד אכתי ל"ש לדון כל דפריש מרובא פריש כיון ד"ד הקטנים היה מכיר בוודאי ג"כ ח' אסורים מספק דהוי תערובת שוה בשוה והו"ל ג"כ כעין קבוע ול"ש כל דפריש אמנם יש לומר לכאורה דעכ"פ בתה בשבת שנודע הדבר וא"א להכיר וכל הרגלים עדין עומדים בטשאלענט תו יש לומר דהרגלים האסורים בטלים עתה ברוב רגלים דהיתר דהא מב"מ בטל ברוב גם אצל שני ב"א ביבש ביבש וכמ"ש הפרמ"ג סי' ק"י והכא אף שכבר נתבשלו בקדירה ל"ש לדון ע"ז לח בלח כיון דכל קדירה בפ"ע היא בלי תערובות בזה גם לח בלח דינו כיבש ביבש כיון דלא נתערבו יחד וכמו ביו"ד ס' קל"ד דחביות יין בחביות בטל ברוב כדין יבש ביבש אולם יש לדין דעתה שכבר נחרך עכ"פ שערן תו הו"ל חהר"ל דרגלי בהמה דקה הוי ר"ל כנראה מרמ"א יו"ד סי' ק"א סעי' ג' מיהו רגלים של עופות מלבד רגלי אווז וכן רגלי בהמה דקה במדינות אלו יעו"ש. וכ"ה באמת סי' כ"ה מקור ד"ז דרגלי בהמה דקה הוי דבר שבמנין דדרכו לפעמים למכרו במנין יעו"ש ובד"מ שם ואין זה ברור ובחכ"א כלל כ"ג סעי' ח' מתיר ברגלי בהמה דקה דלא הוי חהר"ל בריו צ"ע דמתיר שם גם ברגלי בהמה גסה וזה ודאי ליתא דדרכן למוכרן במנין תמיד והוי דבר שבמנין וע"י בס' יד"י מיהו בנ"ד עכ"פ הרגלים שכבר נחתכו לשליש ולרביע והם בתוך הקדירות הי' מקום להתיר מטעם ביטול ברוב כיון דעתה תו אינו חהר"ל ולא דבר שבמנין ועי' יו"ד סי' ק"א. אכן נראה דזה ליתא דהא אין רוב להתיר דיוכל להיות לד' ב"א שקנו כל א' ב' רגליים היה א' מהם אסור וא' מותר וכשמלחן או בישלן יחד בטרם שנודע נאסר גם כל הרגל הב' וא"כ איכא ח' רגלים אסורין עתה כשנודע וד' המותרין בוודאי ואין כאן ביטול ברוב דהרוב אסור ובוודאי אם היו נמכר כל הי"ב רגלים כל א' לאדם א' במעשה הנ"ל ונודע עתה בש"ק ואצל כ"א עומד רגל א' בקדירה נחתך בוודאי היו כולם מותרים מטעם ביטול ברוב אבל עתה שנמכר ב' ב' תי אין כאן ביטול ברוב דיוכל להיות שהרוב אסורין אכן א' מבעה"ב האחרונים שקנו ב' ב' עירב הב' הנ"ל לאחר שמלחן לבדן עם עוד ח' רגלים מכבשים כשרי וגם ב' רגלי בהמה גסה וחתכן לחתיכות והטחינה בשתי קדירות גדולות והעמידם בטשאלנט ונראה להתיר הכל לבעה"ב הנ"ל. וטעם הדבר אע"ג דלח שייך לומר דב' רגלים האסורין מספק יתבטלו ברוב הכשירים כיון דנתבשלו מקודם ונאסרו כלם כנ"ל. אכתי שרי דהא הדבר פשוט דבאם יש לפנינו ב' חתיכות א' כשר וא' אסור מה"ת ולא נתערבו יחד וניכרין. ונפל א' מהן לקדירה מב"מ ויש רוב מותר מטעם הד"ר כמבואר סי' קי"א סעי' ג' ד' וש"ך שם ס"ק ד' וא"כ הכא אם היה ברור לנו שהטבח היה מכיר הכשירות מן הטריפות דמי לדין הנ"ל דעתה עכ"פ יש רוב הוי סד"ר דלמא כל השתים שלקח הטבח הנ"ל היו כשירות. ואף גם אם נימא דזה לא היה מכיר הטבח והו"ל כתערובת חד בחד דאינו מצטרף לספק וכמבואר סי' ק"י מכ"מ יש לומר דה"ז כנודע הספק והתערובת לכך חל על שניהם שם איסור אבל הכא דלא נודע התערובת כלל עד עתה שרי כמו ספק א' בגוף וספק א' בתערובת דמתיר הש"ך בה"מ בלא נודע. ובס' יד"מ סי' ק"י בקיצור ס"ס סי' י"ז כתב דבחד בחד אף שלא נודע כלל אינו מצטרף לספק כיון דעכ"פ נתערבו יחד יעו"ש ואזיל לטעמי' שם דאינו מתיר בספק א' בגוף וספק א' בתערובות בלא נודע רק לאכול כ"א בפ"ע ומטעם ס"ס לסמוך על ר"ת דמתיר ספק א' בגוף וספק א' בתערובת וממילא דבתערובת חד בחד כיון דגם ר"ת אוסר לתירוץ הא' שברשב"א אין מקום להתיר אבל להפמ"ג דמתיר בספק א' בגוף בלא נודע אף לאכלו יחד ומטעם סד"ר להקל וכ"ה דעת המנ"י ולא נשען על היתר ר"ת הכיר דלר"ת הא אינו מותר רק מטעם ס"ס ולאכלן יחד אין כאן ס"ס וע"כ דטעמא אחרינא דבלא נודע הוי כאילו נולד הספק עתה א"כ גם בחד בחד איכא למימר הכי דבלא נודע התערובת לא חל עליהם שם איסור והוי כאיסור והיתר הניכרין ונפל א' מהם לקדירה שיש בה רוב ובמינו דשרי וע"כ הטעם משום דעתה נולד הספק וא"כ גם בלא נודע כן לפי שיטה הנ"ל. ועי' חוו"ד סי' ק"י ס"ק ד' ובחידושים שם משמע ג"כ דבלא נודע הספק אף שהיה תערובת חד בחד ונפל אח"כ לרוב באופן דשרי מה"ת הו"ל סד"ר יעו"ש ובפרט בנ"ד דהוי ספק באמת דלמא היה מכיר והו"ל כחתיכות הניכרים בחד בחד ונפל לקדירה שיש בה רוב במב"מ דלכ"ע שרי. ועוד יש להוסיף היתר בנ"ד דקרוב הדבר לומר דבכל הרגלים דהיתר הנ"ל איכא ס' נגד ב' רגלי האיסור כיון דברגל רובו עצמות ועצמות האיסור אינם מצטרפין עכ"פ לאיסור ועצמות ההיתר מצטרפין כמבואר סי' צ"ט וא"כ הרוטב שרי דיש ס' וגם הרגלים מותרים אף דניכרין אותן שהם מכבשים. הא לענין גוף הרגלים א"צ לס' כלל וסגי ברוב רגלים דכבשים שהם היתר דהו"ל יבש ביבש כיון דהרגלים דהיתר עכ"פ לא נאסרו מחמת בליעת האיסור משום דבצירוף יש ס' ובתחלק' לכל בשוה תו ממילא הרוטב והרגלים מהגסות מותרים מטעם ביטול בס' והרגלים שהם ביחד עשרה מכבשים מותרים מטעם ביטול ברוב ד"ב האסורין מתבטלים עתה ברוב המותרים כיון דרוב המותרים לא נאסרו דהא יש ס' כנגדן ודו"ק היטב בכ"ז:
ועי' בחיו"ד רסי' קי"א נראה דמתיר גם בנתערבו החתיכות חד בחד ונפל אח"כ לרוב דשרי מה"ת ודבריו נפלאים וכמ"ש בזה בתשו' בי"ש יו"ד ח"א סי' קפ"ד קפ"ה אבל בחתיכות ניכרות ודאי הדין כמ"ש ומבואר סי' קי"א הנ"ל דשרי ובנ"ד יש עוד טעונים אחרים להתיר כמבואר ואין להאריך יותר בזה: