אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן כז

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן כז

סימן כו

להרב וכו' מוה' יוסף יושע אייזנער נ"י מו"צ בפעטשעניזנע:

ע"ד שאלתו בדיני מסים מהבתים ששני אנשים שיש להם בית תחת כומר א' אף שיש לכל א' חדרים מיוחדים ובערכאות הוא טאבילירט ע"ש שניהם והחלוקה עפ"י פראצענטין למכל הצד הקטנה נחשב בערכאות שליש והצד הגדולה ב' שלישים ואינו מבורר בהאנאבירע כלל שום חלק מסוים ומס מהבית תובעים משניהם יחד כי נחשב אצלם כבית א' ונסתפק מעכ"ת אם יש לשלם לפי החדרים למשל מי שיש לו חלק שליש יש לו חדר א' קטן ומי שיש לו ב' שלישים יש לו חדר גדול ולענין תשלומי המס אין נ"מ בין חדר גדול לקטן ושוב פשטי' דבוודאי משלמין לפי החדרים כיון דהמס הוא כן על החדרים והן אמת כי כפי המובן בדיניהם שהכל משותף ביניהם ואין לכ"א חלק מבורר ולמשל מי שיש לו ב' שלישים יש לו גם בחלק הקטן ב' שלישים ומי שיש לו שליש א' יש לו גם בחלק הגדול שליש היה הדבר פשוט שצריכין לשלם כפי חלקם ולא לפי החדרים אך באמת הדבר ידוע שיש לכ"א חלק מסוים ואין לא' בגבול רעהו כלום וגם בנימוסיהם הדין כן כי לא יוכל א' להשיג גבול רעהו רק לענין המסים וכדומה לענין כללות הבית כשתבא לידי ממכר מי' בע"ח יהי' נחשב כך א"כ יש לנו לחשוב המס כפי החדרים ואם מי שיש לו שליש יש לו חדרים כמו מי שיש לו ב' שלישים צריכין לשלם שניהם בשוה ומה שנסתפק מעכ"ת היות שהדין היא בערכאות שבעד דירה א' וב' וג' התשלומין שוין ולמשל א' שיש לו בחלקו ב' חדרים וא' חדר א' אפשר דצריכין לשלם בשוה דהא מי שיש לו ב' חדרים יאמר מה איכפת לך הא גם בעד חדר א' צריכין לשלם כמו כן והביא ראי' דצריכין לשלם כפי החדרים גם בזה מהא דב"ק מ"ג דשותפתאי מאי אהני לך וזה לא דמי כלל כאשר הרגיש גם כ"ת דשם לא יועיל לו השותפות כלום והכא עכ"פ יועיל לו שישלם מחצה ולכאורה הי' מסתבר לדמותן להא דחו"מ ס' קע"ו בשנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים דהשכר וההפסד בשוה ומבואר בסמ"ע ס"ק ט"ו שם הטעם משום דא"א להרויח ולהפסיד בלתי המאה כמו בלתי המאתים לכך שניהם שוים וה"נ כל המס הא נופל על בעל חדר א' כמו על בעל ב' החדרים וע"י שותפותם משלמים רק מס א' והריוח הזה היא מבין שניהם ויהי' למחצה אמנם קצת סתירה לזה מהא דכ' תוספות ב"ק מ"ו ד"ה ורביע דפרה וולד שנגחו דאין הוולד משלם רק כפי ערך חלק רביע יעו"ש הרי אף דתרווייהו עבדי ההיזק ויכול להיות דפרה בלי הוולד לא היה יכול להזיק ומכ"ש להיפך ואפ"ה משלימים רק לפי ערך ההיזק ולא מדמינן להא דס' קע"ו הנ"ל וא"כ יש לומר דה"ה הכא אף דעדיף טפי דהא באמת כ"א לבדו היה צריך לשלם כל המס לולא שתפותם וכת ראיתי בהגהות גליון הש"ס להגאון ווהרמז"ל בירושלמי ב"ק פיה סוף ה"א דכתב באמת דבמועד צריך בעל הוולד לשלם מחצה כונו בעל הפרה וכמו בהאי דס' קע"ו הנ"ל דההפסד לאמצע כיון דבעל הפרה ובעל הוולד נשתתפו לדעת רק בתם כ"ש זה יעו"ש אבל מדברי הפוסקים לא נראה כן וגם אפשר דבנ"ד הוי כנשתתפו שלא לדעת כידוע שאותן שיש להם בית בשותפות ויש להם חלקים מסוימים אינם חפצים כלל שיהי' כ"א בהטאבילע שתפי' הרוב נצמח היזק מזה כגון שא' חייב לבע"ח שמוכרין כל הבית בע"כ כך חוק המלכות היא ואין להם ברירה וא"כ לא הוי כנשתתפו לדעת ובכה"ג השכר לפי הממון וה"ה בנ"ד לפי החדרים וגם יש לומר דל"ד להאי דס' קע"ו דהכא המס למלך ותביעתו היא בעד ג' חלקים וממילא דצריך לשלם כ"א לפי חלקו בחדרים והכי מסתבר:

וע"ד הספק כשהי' לכ"א חדר א' ושילמו שניהם בשוה ועתה בנה לו אחד בתוך שלו עוד חדר א' חם גם בזה צריך לסייע גם בעד החד שבנה דהא הוי כזה נהנה וזה לא חסר דגם בלעדי חדר זה משלמין מס וכתה כא בתוסף ומע"כ כ' דאכתי צריך לשלם כיון דזה נהנה מחסרונו של חבירו כתוס' ב"ק כ' דיה הא איתהכית יעי"ש וז"א דשם באמת נחסר חבירוו הנאתו בא על חסרונו הקדום והכא אין חבירו חסר כלום דהא עכ"פ צריך לשלם המחצה ואדרבה אם לא היו משותפין היה צריך לשלם הכל וגם במקום שזה נהנה מחסרונו של חבירו בחו"מ ס' ע"ב סמ"ד מבואר דפטור דלא כתוס' הנ"ל ועי' בשעה"מ שם מיהו בנ"ד אפשר דל"ד כלל לזה נהנה וזה לא חסר דהא בכל שנה משלמין מחדש ותביעת חדשה היא מהממשלה וכיון דעתה יש לו לזה שני חדרים ולזה אחד כל מה שתובעין מהם היא בעד ג' חדרים וממילא מגיע מכ"א לשלם לפי חלקו ומכ"מ יש לדון קצת בלא נודע לגובי המס אם נתוסף חדר א' אפשר דא"צ לשלם בעד חדר הנוסף כיון דתביעתו היא רק מה"ב שנודע לו ובזה שניהם שוים ומה לו בכך שבנה חדר עוד אם אינם יודעים מזה וצ"ע לדינא:

וע"ד הספק בא' שיש לו ג' חדרים בחלקו וא' רק חדר א' ועפ"י החוק משלמין מד' חדרים כמי מן ששה וא"כ אם ישלמו כדי חלקם בחדרים ירויח בעל חלק הקטן דהא כשיעשו חלוקה ביניהם בערכאות ישלם הוא כמו בעל חלק הגדיל ועתה ישלם רק בעד חדר א' ובעל חלק הגדול יפסיד ומסתבר לי' למעכ"ת דבכה"ג יכול לומר בעל חלק הגדול לקטון שישלם המחצה או פחות מעט ובאם לא ירצה בזה יוכל לומר אי בעינא אעביד חלוקה והוי כאלו כבר עשוי וכהא דאמרינן בב"ק ח' אי שתקת שתקת ואי לאו מהדרנא שטרא למרי' לפע"ד לא דמי כלל דהא לא אמרינן אי שתקת וכ' רק כשהמוכר קיים דאפשר להחזיר השטר למוכר אף דצריך באמת מכירה חדשה אבל במת המוכר לא' דיכול למכור חלקו לאדם אחר וכמבואר בחו"מ סי' קי"ט סעי' ה' הרי דלאו בכל דוכתי אמרינן דכל שאפשר לעשות כעשוי דמי רק לחזור הדבר למוכר וזה ל"ש בנ"ד וגם הא החלוקה בערכאות אינו בידו כלל ועוד דהא עיקר טעמא דמהדרנא משום מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו כמ"ש הר"נ הובא בנה"מ ר"ס קמ"ח ע"כ לדינא נלפע"ד דגם בזה דצריך כ"א לשלם לפי חדריו ובאם בשעת השותפות היה לזה ב' חדרים ולזה חדר א' ועתה חפץ מי שיש לו חדר א' להוסיף בתוך שלו עוד חדר ובזה נתרבה המס בכפילא וכן כיוצא בזה לכאורה אפשר דיכול השני למחות בידו שלא יבנה או שיקבל עליו לשלם כל העודף שיגיע מחמתו ומכ"מ קשה להוציא ממון בסברא זו דיש לומר דלא מיקרי גורם היזק כלל כי הוא בונה בתוך שלו וכה ראיתי גם בתשו' מהרי"א הלוי ח"א סי' פ"ט שנשאל בשנים שהיה להם בית בשותפות וא' השכיר עתה דירות מחלקו ועי"ז נתרבה המס מכל הבית והשיב דצריכין לשלם שניה בשוהם כי הוא בונה בתוך שלו וספיקא דדינא הוא ואין להוציא מיד המוחזק יעי"ש ואין הזמן גרמא להאריך יותר:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה