אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן כו

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן כו

סימן כג

ע"ד השאלה ברגל שלא נחתכו הטלפים ומלחו כך ואח"כ מלגו בקדירה מים רותחין והי' בקדירה ערך שני לוטר מים. הנה נראה ודאי דיש בקדירה הנ"ל ס' נגד מה שבתוך הטלפים א"כ לכאורה גם הרגל מותר דהא כתב המנ"י כלל ט"ו דאם בישלו עם הטלפים ויש ס' נגד מה שבתוך הטלפים שרי ול"א דבוק בזה. וראיתי בחמודי דניאל ה' מליחה ס' י"ט הביא דברי המנ"י הנ"ל וכתב דעכ"פ הרגל גופא אסור כמו במליחה דל"א בה"מ חנ"נ ואפ"ה החתיכה שהאיסור דבוק בה אסור יעו"ש. ולענ"ד אינו מוכרח דהא גם במליחה מסיק הפ"מ ס' צ"ב בש"ד ס"ק נ"ז וחוו"ד שם להקל בה"מ גם בחתיכה גופא והכא קיל יותר כיון דלשיטת המחבר מותר בדיעבד גם מה שבתוך הטלפים. אכן מטעם אחר נראה דאסור דהא לאחר שהוציאו הרגל מהקדירה הוי כעירוי שנפסק הקילוח דאינו אוסר רק כ"ק דז"א דעירוי שנפסק הקילוח או אפילו לא נפסק כשנפל על דבר צונן תתאה גבר ואינו אוסר רק כדי קליפה אבל הרגל גופא כ"ז שלא הונח על צונן עדיין דינו ככלי ראשון ונאסר כולו וכן מבואר להדיא בפלתי סי' ק"ו ס"ק ב' ולדעת רש"ל דבר גוש לעולם דינו ככ"ר כמבואר סי' צ"ד אבל גם לדעת רמ"א דמיקל היינו כשהונח בכ"ש אבל כ"ז שלא הונח על דבר צונן לכ"ע דינו ככ"ר וכמו בכף שהוציאו עם מאכל. ועי' בס' ידי' סי' צ"א דעירוי כ"ז שלא הונח על צונן אפילו נפסק הקילוח באויר ונפל עליו צונן נאסר כולו וכ"כ בס' ק"ה סק"ט וכבר קדמו הפלתי ואף בדבר לח דינא הכי ואין תלוי כלל בפלוגתת רש"ל ורמ"א הנ"ל לענין דבר גוש כמובן:

אמנם אם הוציאו הרגל מהקדירה הנ"ל שהי' הטלפים למטה והוציאו כך ממטה למעלה הי' אפשר לומר דאינו אוסר יותר מכ"ק למעלה מן הטלפים כיון דעתה בלא רוטב היא והוי כצלי דדם אינו מפעפע למעלה ומה"ט בנפל דם והניחו עליו חתיכה רותחת אינו אוסר רק כ"ק כמ"ש חוו"ד סי' ס"ט ס"ק כ"ו יעו"ש מיהו אפשר כיון דהרגל שהה הרבה ברותחין מקודם ונתבשל קצת ונעשה רכיך תו הדם מפעפע למעלה דטעמא דדם מפעפע למעלה משום דשריק והכא כשכבר נתבשל ל"ש שריק וע"י בפ"מ סי' ע"ה סקי"ג בש"ד ומכ"מ בלא דקדקו אם היה הדבר כך ויוכל להיות שהי' הטלפים למעלה או שאחר שהוציאו היה הרגל לארכו בשוה פשיטא דליתא להיתר זה דהא דם מפעפע למטה וכן לצדדים וע' בפמ"ג בש"ך סי' ק"ה סק"א:

ולכאורה נראה דא"צ ס' נגד כל העצמות שבתוך הטלפים דהא עצם אינו מוחזק בדם רק נגד המוח והבשר שבתוך עצמות שבטלפים דאין לומר דהרגל שלמעלה כלנו דמו למטה לתוך הטלפים דהא בס' ס"ח בש"ך ס"ק י"ג כתב דהרגל פולט לצדדים ומה"ט מותר מה שחוץ לטלפים וא"כ מה שבתוך הטלפים נאסר ע"י דם שבתוכו וא"כ אין צריך ס' רק נגד המוח והבשר שבתוכו שמוחזק בדם וצ"ע. וראיתו בס' ערך השלחן יור"ד סי' ע"א הביא דברי היא"פ ס' ע"א דאם בישלו עם הטלפים צריך ס' נגד מה שבתוך הטלפים וכ' דהחמיר יותר מדאי וא"צ ס' נגד כל הטלפים רק נגד ראשי הטלפים יעו"ש וזה טעות גמור והדין דס' ע"א דבמליחה צריך לחתוך מעט בראשי הטלפים אטעי' וליתא דודאי בחתך מעט לפני המליחה סגי דתו הוי מנוקב אבל בלא חתך כלל מהטלפים ומלחו ובשלו כך פשוט דכל מה שבתוך הטלפים נאסר וצריך ס' נגד כל מה שבתוך הטלפים וכמבואר מדברי המנ"י שהבאתי ובס' עה"ש חשב שחומרת הרב תורת חסד שהובא ביא"פ הוא מיהו בזה יש לצדד דא"צ ס' רק נגד המוח והבשר שבתוך הטלפים וגם בזה עדיין צ"ע ושוב ראיתי בדין השאלה הנ"ל דשפיר יש להתיר הרגל כיון שהיה ס' במים שבקדירה ואף אחר שהוציאו היה רותח עדיין דהא מבואר בט"ז ס' ק"ה סקי"ז דהחתיכה שנמלחה בכלי שאינו מנוקב מיקרי איסור בלוע שאינו יוצא בלא רוטב אף ע"י מליחה וצלי' יעו"ש וה"נ הא כל איסור שבתוך הטלפים משום שנמלח בכשא"מ ונבלע הדם שם א"כ בהיותו בקדירה שאז נתפשט הדם שלמטה גם למעלה ברגל הא היה ס' ואחר שהוציאו לגמרי מן המים נהי דעדיין משקה טופח עליו אין זה קרוי רוטב וממילא דאין דם הבלוע בעצמות ובשר שבתוך הטלפים יוצא בלא רוטב דהא כמו שאין איסור בלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב כן גם בחתיכה אחת אינו זז ממקומו כלל דהא מה"ט אין בלוע שבקליפה אוסרת להלן כמ"ש רשב"א הובא בב"י יו"ד סי' ק"ה וכה ראיתי בס' יד"י סי' ע' כ"ט הביא מחידושי הרז"ה שתמה על ט"ז הנ"ל מרמ"א סו"ס ע' דבשר שנגע בחתיכה שנמלחה בכלי שא"מ אסור וביד"י תירץ יפה דדוקא לאחר ששהא שיעור מליחה בכשא"מ ואח"כ נגע חשבינן לי' לאיסור בלוע דמה שאפשר לצאת כבר יצא אבל בתוך שיעור מליחה חיישינן לחומרא דלמא גם בכשא"מ פולט יעו"ש. וא"כ בנ"ד ששהה במליחה כשיעור עם הטלפים הו"ל שפיר איסור בלוע דאינו יוצא בלי רוטב: ומכ"מ נראה מדבריו שם דלא ברירא לי' להתיר רק כשנגזר מה שלמעלה מן הציר דזה בלא"ה מותר להרא"ש אבל כשנגע החתיכה שהיה בתוך הציר יש להחמיר דיוצא ע"י מליחת וצלי' יעו"ש וגם בחוו"ד שם פקפק על ד"ז דחתיכה שבלעה דם אינו יוצא ע"י מליחה יעו"ש בס' ק"ה ולדבריו דיוצא ע"י צלי ה"ה בנ"ד שהחתיכה חם אף שאינו אצל האש. ומכ"מ פשיטות דברי הט"ז מורה להדיא דנמלח בכשא"מ ושהה כשיעור תו אח"כ מיקרי איסור בלוע ומשמע ודאי אף מה שהיה בתוך הציר ובנ"ד דאיכא סברת המחבר להקל לגמרי גם מה שבתוך הטלפים שפיר יש להתיר הרגל. וקצת יש לדון דעצמות שבתוך הטלפים שבלעו דם דינם ככלים ומכלי יוצא בלוע בלא רוטב אפילו בלוע כחוש כמבואר בס' ק"ה וא"כ נהי דאין בלוע יוצא מכלי לכלי מכ"מ העצמות שבתוך הטלפים הם מחוברים לבשר שעל הרגל ואוסרים כל הבשר ומיהו אין ד"ז מוכרח לומר דעצמות דינם ככלי לענין זה וכמ"ש בחיבורי מ"ל ליו"ד סי' צ"א וסי' צ"ט ובס' יד"י סי' צ"ט החמיר דדין עצמות לענין זה ככלי ועיי"ש דתלוי בשני הטעמים ומחמיר בספק. ובנ"ד דבלא"ה להמחבר הכל שרי אין להחמיר. וגם אין להחמיר ולומר דאכתי נאסר הרגל כשמוציא אותן מן המים מעט מעט ועדיין נשארו הטלפים למטה בתוך המים ושפיר אוסר אז כיון דמקצתה ברוטב דז"א דכל שהאיסור למטה ברוטב לכ"ע מתפשט גם למעלה וכמ"ש בס' צ"א בחיבורי מ"פ. וגם בלא"ה הא כשהיו הטלפים בתוך המים יש במים גופא ס' נגד מה שבתוך הטלפים ואם היה הדבר להיפוך שהוציא מקודם הרגל עם טלפיו דהיינו סוף הרגל וראשו של הרגל היה עדיין במים והיינו מקצתה ברוטב ונהי דקי"ל כרש"י בשאר איסורים מכ"מ כל החתיכה נאסרה כמבואר ס' צ"ב ואינו מוכרח דיש לומר דזה דוקא באיסור בעין שנפל על החתיכה דע"י הבל הקדירה מתפשט בכולו גם לרש"י אבל הכא שהוא בלוע בתוך העצמות ובשר שבטלפים אין הבלוע יוצא כלל בלא רוטב כמו מחתיכה לחתיכה דאינו יוצא בלא רוטב אף שיש הכל בקדירה כמבואר מדברי ש"ך ר"ס צ"ב רק דלשיטת רש"י בודאי כיון שמקצתה ברוטב הוי כאלו כולו בתוך הרוטב ממילא גם הבלוע יוצא ומתפשט בכל הרגל ולר"י הא הכל מצטרף לס' וגם החתיכה מותר וא"א לתפוס החבל בתרי ראשין. וגם בלא"ה הא נראה בחוו"ד שם דדוקא באיסור דאו' נאסר החתיכה אבל באיסור דרבנן סמכינן לגמרי על ר"י וגם החתיכה מותר ומכ"מ אין לגבב כל הקילוח הנ"ל ויש לאסור הרגל:

ושו"ר בס' ישועות חיים שהאריך בשאלה הנ"ל שנתבשל או נמלג הרגל עם הטלפים וכתב שם בפשיטות דאם הוציאו חם מהקדירה נאסר ואם אח"כ הכניסו עוד הפעם נאסר גם הקדירה דנעשה נבילה וצריך ס' בקדירה נגד כולו דדוקא חומרא דדבוק ל"א אבל נעשה נבילה אמרינן יעו"ש ולענ"ד מדברי המנ"י ותי"ד הנ"ל דמדמו לה למליחה נראה דגם נעשה נבילה לא אמרינן כמו במליחה - וגם בלא"ה גם גוף הרגל יש מקום להתיר וכמ"ש לעיל דהוי בלוע ואינו יוצא בלא רוטב ומכ"ש שאין להחמיר בו לומר נעשה נבילה וגם בס' הנ"ל כתב דאם יש ס' נגד המוח והבשר שבתוך הטלפים סגי וכמ"ש לעיל דהא אין בעצמות דם ובס' הנ"ל הרגיש קצת בהא דהוי בלוע וכתב דדוקא מחתיכה לחתיכה אינו יוצא אבל באותה חתיכה גופא שפיר יוצא וז"א כדמוכח מהא דאין קליפה אוסרת חברתה וע"י פמ"ג בשפת דעת ס' צ"ב ס"ק ג':

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה