שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן כ
שוכט"ס לכבוד ידידי הרב הגדול החריף ובקי כו' מו"ה דוב תאומים נ"י: יקרתו נכון הגיעני וע"ד השאלה בביהכנ"ס שבשם שסמוכה לה במחוץ עזרת נשים ועד עתה הי' הגג נמוך מהחלונות של עזרת אנשים ועתה מחמת שנדחק האויר בעז"נ וגם צריכים לאורה רצין ראשי הקהל להגבי' העז"נ באופן ששני שלישי חלונות של עז"א יכנסו בתוך עז"נ ועיני כת"ה ראו דברי תשו' הגאון מצאנז זצ"ל בספרו ח"ב סי' י"ג שכתב שהמנהג פשוט להתיר ושבתשו' הג' מהר"י אשכנזי ז"ל אוסר וכן בס' קול יהודה סי' ה' והנה תשו' מהר"י אשכנזי אינו תח"י. ונחזי אנן הנה אף שמבואר באו"ח סי' ק"ו דביהכנ"ס צריכה לאור גדול וצריכין להרחיק יותר מד"א היינו כשרוצה א' לבנות שלא בהסכמת אנשי הביהכנ"ס ודבר זה מדינא אסור שביהכנ"ס צריכה לאור גדול כבר זכו באור יותר מד"א כמו באספלידא אבל באם אנשי הביהכנ"ס רוצים לסתור איזה לצורך דבר מה אינו מבואר שיש איסור בזה, ולכאורה הי' נראה ראי' דשרי מהא דסוף סוכה דסתמו חלון בילגה משום קנס אבל ז"א דשם לא הי' העשוי לאורה רק חור בעובי הכותל כמ"ש התיו"ט בתמיד ובפרק ו' דמעילה אבל העשוי לאורה אפשר דהוי כמו נותץ כיון דמבטל לחלון ותשמישו הוי כמו נותצו וכעין זה אמרינן בקדושין כ"ז דהכה על עין עבד וסמאו דיוצא בו לחירות אף דעדיין העין קיים כיון דביטלו מתשמישו אכן נראה לענין נתיצה הא לא חמיר ממחיקת השם דאמרינן בשבת ק"כ דגרמא שרי וא"כ כיון דהכא סתימת היינו שמכניסו למזא"ר ונסתם ממילא הראי' ע"י ההקרה שעל עז"נ ומחיצה שכנגדה אבל עכ"פ בגוף החלון אינו עושה מעשה אין בזה משום נתיצה ועכ"פ לצורך מצוה יש להקל ועוד נראה דהא בקדושין כ"ג היינו דוקא באינו יכול להשתמש בעין יוצא לחירות אבל ביכול עדיין להשתמש בה אף שנתכהה אינו יוצא לחירות כמבואר שם בגמרא והכא בנ"ד אף שמכניסה לעז"נ הרי גם יש אור מהחלונות הפתוחים לחוץ א"כ אכתי לא נתבטל לגמרי מחלון זה לגבי עז"א דהא ע"י שבע"נ יכנס אור לעז"א נמי ע"ז חלון זה אף שהוכהה קצת מכ"מ לא נתבטל תשמישו ואע"ג דבאהלות פי"ג מ"ב בחלון לאויר בנה בית חוצה לה שיעורו בפו"ט משמע דבבנה חוצה לה נתבטל מתורת חלון העשוי לאורה אמנם בספרי שירי טהרה שם הביא מרש"י בכורות ל"ז דמוכח שדוקא בחלון שעשוי לאויר הדין כן אבל בעשוי לאורה אף שבנה חוצה לו כיון דגם שם יש אור ובחוץ לא נתבטל מחלון העשוי לאורה ושיעורו סמכא מקדח והביא שם מירושלמי פ"ג דב"ב ה"י כפי גירסא דילן גם דעת ירושלמי דלא כפ"מ שם שהגי' ועתה ראיתי בהגהות הג' מברזאן ז"ל לס' קול יהודה פ"ה שהעיר מירושלמי הנ"ל ג"ד הר' הנ"ל דאוסר להכניס חלונות לעז"נ מכ"מ לא העיר משיטת רשיז"ל בכורות שהבאתי לכן מצד איסור נתיצה אין איסור בזה ובפרט דהוי ע"י גרמא. אלא דעדיין יש מקים להחמיר מצד הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה כיון דעד עתה הי' החלונות משמשים לעז"א דקדושה טפי ועתה ישתמשו גם בע"נ וגם הג' מהרש"ק ז"ל חושש בזה טובא לענין נתיצת מקום בביהכנ"ס של אנשים לעשות לע"נ ולכאורה גם בלעדי חלונות כשרוצין לעשות עז"נ אצל עז"א לסמוך אל כותל עז"א במקום מחיצה רביעית יש לחוש מטעם הנ"ל דהוי הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה כיון דעתה משמש לקדושה קלה אלא דיש לומר כיון דמשמש עדיין לקדושה חמורה לא איכפת לן מה דמשמש עדיין לקדושה קלה כמ"ש מג"א סקנ"ד ס"ק י"ד לענין ארון שנותנין לתוכו ירועות פסולים ואף דמג"א שם כתב בשם תוס' ב"ב דבמבטלו לעולם אסור משום הורדה אף דעדיין לקדושה חמורה י"ל דשם מיירי דלקחו הס"ת ממקומו הקבוע והנחוהו במק"א אבל הכא שהכותל ביהכנ"ס עומד במקומו וסמכו לו בנין אחר יש לומר דשרי וגדולה מזו משמע בשאילת יעבץ ח"ב סי' נ"ד בא' שסמך ביתו לכותל ביהכנ"ס ועשאו לכותל רביעי דמשמע שם דבהסכמת בני ביהכנ"ס שרי רק שאסור בגוף הכותל של בית הכנ"ס ולא חש מטעם הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה כחול גמור וזה באמת ד"ע אך יש לסמוך ביהכנ"ס ש"נ לכותל עז"א כיון דהוי עכ"פ קדושה קלה יש מקום להתיר עפי"ד מג"א הנ"ל וגם התוס' מודים כזה וגם בתשו' בית שלמה או"ח סי' כ"ט ביאר כוונת תוס' ב"ב ק' דכיון דעושה ארון למחיצה בטפה מינו קדושת ארון ולכך הוי הורדה עיי"ש וזה כ"ש בכותל ביהכנ"ס ועכ"פ כיון דבלא"ה סומכין עז"נ לכותל תו גם מה שמכניסין החלונות שרי מהיתר הנ"ל דעדיין החלונות משתמשין גם עתה לקדושה חמורה דנכנס אור למז"א וע"נ אלא דעדיין יש לחלק דלענין גוף הכותל כיון דלא נגרע ע"י תשמיש מעזא"נ כלל לא איכפת לן מה שמשמש נמי לקדושה קלה אבל החלונות שמכניסין עתה אורה לעז"נ ונגרע עכ"פ קצת אור הוי שפיר הורדה וגם יש לומר דהוי מכחישי מצוה כיון דמצוה להיות אור בביהכנ"ס ועתה נכחש קצת האור המז"א, והנה בטו"ז יור"ד סי' רע"ד סק"ד השיג על תשו' הרא"ש ז"ל וכתב דאנן קי"ל משום ביזוי מצוה אבל לא חיישינן לאכחוש מצוה עיי"ש א"כ גם כאן אין חשש כ"כ משום אכחושי מצוה ומשום ביזוי מצוה ודאי ליכא דגם הע"נ קדושה יש בה, ועוד נראה לפי מה שכתב האנ"י שם דאף למאן דחייש שם משום אכחושי מצוה היינו משום ששואב גוף השמן אבל משום הכחשת אור בלי השמן לא הי' מה"ת כמו שלהבת של הקדש דלא מועלין מה"ת ובמנורה דהוי במקדש גם בדרבנן לא גזרו א"כ הכא דהוי רק אכחושי אור הוי ממש כשלהבת דמה"ת שרי אפילו בהקדש דהוי קול ומראה וריח אין בהם מעילה ואף דמדרבנן אסור שוב י"ל כיון דהענין צורך גדול לביהכנ"ס של נשים שיהי' שם אור ואויר כמ"ש תוס' בפסחים סוד"ה ותסברא עי"ש ולפי"ז גם מטעם הורדה מקדושה אין חשש מה שמשתמש לע"נ דקיל דהא מהא דהשלהבת של הקדש שרי מוכח דבדבר שאין בו ממש גם הורדה מקדושה לא שייך דאל"כ נהי דאין מועלין אכתי ליתסר משום הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה דהוי איסור דאור' כדעת פמ"ג או"ח סוסי' מ"ב ובסי' קי"ג מסופק בזה ועי' בנה"ק ה' סת"ם סי' רפ"ב ועכצ"ל דבזה לא שייך הורדה כלל מה"ת רק לא בהנין מדרבנן וממילא י"ל דלצורך תיקון עז"נ הותר לגמרי ובאמת בש"ע של הרב ז"ל או"ח סי' כ"ד כתב בפשטות דבכל ענין הורדה היינו רק בדרבנן בדברים שאין בם מעילה מה"ת יעו"ש, ובגה"ק השיג עליו וכתב דאין ענין מעילה לכאן והנהו דברים שאין מועלין בהם מה"ת היינו משום שכבר יצאו מקדושתן עיי"ש וזה לא יצדק ככל לענין שלהבת של הקדש דלא יצאה עדיין מקדושה כלל ועכ"פ מוכח שם דגם בקדשים ממש בדבר שאב"מ כגון מראה ל"ש הורדה ולאשר כפי ענין שאלתו נראה שהדבר נחוץ מאוד לביה"כ נשים כי דחוק האויר טובא וגם אין אור כפי הצרך ובביהכ"נ אנשים יש אור גם בלעדי החלונות שבצד מערב וגם יפתחו כעת חלונות גדולות בגובה מעזרת נשים לחוץ באופן שיהיו גם בחלונות הנכנס לעזרת נשים אור גם לביה"כ אנשים לפע"ד להתיר: