אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן יז

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן יז

סימן טז

להרב המופלג מו"ה להמופלג החריף מו"ה פנחס יאקאבוויץ נ"י בטארנאוו: ע"ד קושיתו על שי' הראב"ד שבקצוה"ח סי' ל"ו דבדיני ממונות אף בעדות מיוחדת בשנים רואים מחלון א' וא' מחלון אחר ונמצא אותו האחד קאו"פ נתבטל כל העדות כיון דבד"מ גם עדות מיוחדת כשר ובד"נ לא נתבטל עדות הב' שראו מחלון א' יעו"ש מכתובות ל"א דמקשה הש"ס על עולא דמשני דמתני' דכתובות מיירי באחותו נערה ודמכות באחותו בוגרות והא איכא בושת ופגם דכוונת הג"מ בזה להקשות על המשנה דמכות דלא קתני דמשלם מני ממון והא משכחת לה בכה"ג בב' כשירים רואים מחלון א' וא' פסול מחלון אחר דלענין מלקות דכד"נ דמי ועדות מיוחדת פסול העדות קיים ולענין בושת ופגם דהיא ממון אין עדותן מועיל מטעם נמצא א' מהן קאו"פ, לדעתי נראה דבכה"ג שהעדות אחת היא ולפי עדותן חייב מלקות וגם ממון גם הראב"ד מודה דא"א להאמין לחצאין כעין שכ' תוס' ב"ק ע"ב ד"ה אין כך בו בריש הדיבור ומגו דנאמנים לענין נפשות נאמנים נמי לחייבו ממון, ועפ"י שי' הראב"ד הנ"ל שכ"ה גם דעת הנמוק"י וגם דעת תוס' מכות ו' נוטה כן כמ"ש בשער משפט ר"ס ל"ו בארוכה נראה לתרץ ד' תוס' מכות ז' אהא דאמרי' בגמרא שם בלא דעת פרט למזיד ופריך מזיד בר קטלא היא והקשו תוס' דלמא במזיד ולא אתרו בי' ובהגהות פורת יוסף שם תמה דהא ההורג נפשות בלא התראה מכניסין אותו לכיפה כמבואר בסנהדרין פ"א וא"כ אי אפשר לדונו עוד בגלות והיא תמי' עצומה על קו' התוס' ולהנ"ל נראה דהנה בהא דהורג נפשות שלא בעדים דמכניסין אותו לכיפה מפרשי אמורי בגמרא שם בתלתא גווני שלא בהתראה או בעדות מיוחדת או דאתכחיש העדים בבדיקות ולא בחקירות יעו"ש והרמב"ם ז"ל פסק ככולהו דכולהו הילכתא נינהו ונראה ברור דלענין הכנסה לכיפה כשיש ג' עדים ונמצא א' מהן קאו"פ אין מכניסין אותו לכיפה דדוקא בעדות מיוחדת כיון דעכ"פ עדות גמור היא לדיני ממונות וכן באיתכחוש בבדיקות דבד"מ עדותן כשר נהי דבד"נ פסול אתא הלכתא דעדות כזה דמועיל לממון מועיל נמי להכניסו לכיפה אבל בנמצא א' מהן קאו"פ כיון דגם לענין ממון כל העדות בטילה אין מכניסין אותו לכיפה עול עדות זה כמו ע"י ע"א שאין מכניסין לכיפה כמ"ש רש"י סנהדרין שם וזה ברור, ולפי"ז לשי' ראב"ד נראה דבכיפה כיון דעדות מיוחדת מועיל בה ממילא נמי דאם יש כת עדים מחלון א' וא' פסול מחלון אחר אין מכניסין אותו לכיפה דכיון דע"מ כשר לענין כיפה תו דמי לדיני ממונות דע"מ של הפסול מבטל כל העדות, והשתא שפיר הקשו התוס' דילמא מיירא במזיד ולא אתרו בי' והו"א דחייב גלות והוצרך קרא לפוטרו ואי דבלא"ה הא מכניסין אותו לכיפה אכתי משכחת לה בשנים רואים מחלון א' כשירים וא' מחלון מיוחד פסול דאי אפשר להכניסו לכיפה דלענין הכנסה לכיפה נתבטל כל העדות ע"י הפסול אבל בגלות שפיר יש לחייבו דהא ע"מ פסול לגלות כמו לד"נ דילפי' רשע רשע כמבואר בכ"ד וא"כ אין הפסול מבטל עדות הכשירים, והכא ל"ש לומר דכיון דנאמנים העדים לענין גלות ה"ה לענין הכנסה לכיפה דהא לעולם אין עדותן בא על דבר אחד דאי אפשר לדונו בתרוויהו וא"כ עדותן מועיל לענין גלות כיון דע"מ פסול לזה אינן מצטרפין משא"כ לכיפה דע"מ כשר בה אין עדותן מועיל דנתבטל ע"י הפסול ושפיר הקשו התוס' וא"ש ע"ד פלפול:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה