אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן ג

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן ג

סימן ב

להרבני המופלג מו"ה שמשון אלטיר נ"י:

סופר סתים בקאסוב:

ע"ד שאלתו שמצא בס"ת כתוב שמות ה' אלקים סמוכים עד שנראים לתינוק כתיבה אחת אם רשאי לגרור קצת מרגל הא' של אלקים שיהיו נראים כשתי תיבות ויצא הדבר להיתר בתשו' רע"א מה"ת סי' כ"ט ודרש חוו"ד והנה תשו' הנ"ל אינה ת"י אבל הלא מבואר כעין זה ביו"ד סי' רע"ו סעי' י"א באותיות של שם דנגעי להדדי דמותר למחוק הנגיעה להפרידם אלא דיש לומר דשם מוחק רק הנגיעה שהיא כתוספות ולא מגוף האות כמו בנ"ד אמנם באבן העוזר א"ח סי' ל"ב מתיר להדיא באותיות של שם שאינם מוקפין גויל כגון שכתב עד למטה בקלף לגרור קצת לעשותן מוקף גויל וכן פסק בתשו' בי"ש יו"ד ח"ב סי' קל"ב ורואה אני שהדברים ק"ו דהא מוקף גויל אינו מזיק רק בס"ת משום דכתיב כתיבה תמה אבל אם השם כתוב בפ"ע ודאי דאסור לגרר קצת לעשותו מוקף גויל וזה באמת טענת בעל ס' גה"ק סי' רמ"י אות כ"ד על האבן העוזר הנ"ל שלמה יהי' שרי בס"ת יותר מכשהשם בפ"ע ונגיעה שאני דתוספת הוא יעו"ש ומכ"ש הכא שהשני תיבות נקראים לתינוק כאחד וכשנקרא כאחד ממילא אין להם משמעות שם כלל ובכה"ג אפשר דרשאי למחוק לגמרי ועי' במק"מ סי' רע"ו ס"ק פ"ח ומכ"ש דשרי לגרר קצת והאות נשאר שלם ובאמת גם בהאי דינא דתשו' בי"ש הנ"ל לעשותו מוקף גויל ע"י גרירה מסתבר דשרי ואף שראיתי בגה"ק סי' רע"ו ס"ק כ"ו וס"ק כ"ט שחוכך לאסור בזה ואזיל לטעמי' שסובר שבגרירת קצת מאות השם אף שהשם נשאר בשלימותו איכא איסור תורה מדין ח"ש וכמו שהאריך בסי' רע"ו ס"ק כ"א להשיג על תשו' בי"ש סי' קל"ב הנ"ל שכ' דל"ש בזה דין ח"ש אסור מה"ת כמו שכ' בתשו' ש"א לענין בל יראה דל"ש בפחות מכזית כיון דח"ש אסור משום חזי לאיצטרופי ובזה ל"ש חזי לאיצטרופי שאם יהי' לו עוד חצי זית יעבור מכאן ולהבא ולא למפרע וה"נ כשימחוק אח"כ מהאות עד שיתקלקל ויצא מצורת אות יתחייב ע"ז לבד ולא צריך לצירוף מה שגרר בתחלה, וגה"ק חולק עליו דגם בבל יראה איכא איסור ח"ש ושייך סברת חזי לאיצטרופי דעיקר הסברא היא דע"כ מהח"ש לא פרח איסור מחמת קטנותו כיון דבהשיעור יחד יש מלקות ש"מ דכל משהו ומשהו יש עליו איסור תורה דאל"כ אלא כל משהו לבדו הותר הוא היאך יתחייב על צירוף הרבה משהוין יחד וכעין זה פירש בתשו' אדב"ע א"ח סי' ח' עכת"ד. ובמחכת"ה לא ירד לעומק הדברים דנהו דבסברא יש מקום לדחות דברי הש"א הנ"ל וכעין שכ' הפמ"ג יו"ד בפתיחה לבב"ח דיש לומר דח"ש דאסור משום דחזי לאיצטרופי היינו אז בשעה שאכל אם הי' אוכל כזית הי' חייב יעו"ש והאי טעמא שייך נמי לענין בל יראה אבל לענין מחיקת השם אין הדבר מתפשט רק על מקצת מהשם שעל ידו מקלקל האות לגמרי וגם בפ"א כשמוחק מאות השם חיובו היא על המחיקה ההיא שמקלקל האות הן שהיא באחרונה או בראשנה למשל כשמגרר אות ו' מן השם למטה כל עוד שלא נשתנה צורתו ועדיין יקראנה התינוק ו' לא עביד מידי ומחיקה האחרונה שנעשה עי"ז צורת י' ע"ז הוא חייב וכן אם עשה מחיקה זו בראשנה כגון שהתחיל למחוק באמצע הו' תיכף במחיקה כ"ש יצא מתורת ו' וחייב משום מחיקת השם ול"ש כאן לומר דהאיסור מתפשט על כל האות ולכך גם כל ח"ש אסור מה"ת דזה שייך רק לענין איסור אכילה או בל יראה דעכ"פ אין הבדל בין חצי זית זה לזה וע"כ בתרוויהו מתפשט האיסור אבל הכא האיסור מתפשט בדבר מסוים במחיקה זו שמקלקל השם וזה ברור. ומ"ש הגה"ק שם ראי' לדבריו מהא דתולש א' מסימני טומאה כגון שהי' ג' שערות לבינות ותלש אחת נהי דלרב ששת בשבת צ"ה פטור אבל ברמב"ם משמע דאיסור תורה איכא וע"כ מדין ח"ש וה"נ לענין מחיקה יעו"ש נפלאתי עליו דהא ברמב"ם שם פ"י מטו"צ מבואר דאפילו לאו איכא בתולש א' מהשערות אף שעדיין נשארו ב' שערות אלא שאין לוקין כל דלא אהני מעשיו והיעלה על הדעת שבח"ש איכא לאו וע"כ דשם שאני דיליף לה בספרי מקרא דלשמור ולעשות דחייב גם על מקצתו וכמ"ש בס' מנ"ח מ"ע תקפ"ד יעו"ש ואין משם ראי' כלל למחיקת השם דליכא קרא מיוחד ודין ח"ש דעלמא כ"ש בזה. וקצת יש כדון בגרירת מקצת ונתשם נהי דמשום לא תעשון כן ליכא עכ"פ יהי' אסור מה"ת משום הורדה מקדושה דעכ"פ אותו מקצת גם הוא קדושת השם עליו וכשגוררו הוא מורידו מקדושתו ונהי דיש לומר דהדיו שגורר עדיין קדושתו עליו וצריך לגונזו עמ"ש בחיבורי לסוטה דף כ' בתוד"ה מגילתה נגנזת יעו"ש אבל עכ"פ הקלף שנשאר אחר הגרירה אזלא לי' קדושתו כדאמרי' בשבת קט"ז והו"ל הורדה מקדושה דאסור מה"ת, אבל יש לומר דכיון דאינו משמש בהקלף מידי ל"ש בזה איסור הורדה דהורדה הוא רק כשמשמש בו תשמיש חול או תשמיש קדושה קל מהראשון משא"כ כשאינו משמש בו כלום וכבר האריך בזה בגה"ק בכלליו לסת"ם סי' כא ומכ"מ צ"ע כיון דמוחקו כדי שישאר הקלף ויהי' מוקף גויל הו"ל שפיר בתשמיש להשם והו"ל הורדה דונקוד הי' השם גופא כתוב עליו ועתה היא משתמש בתור קלף ואויר להשם ויש לחלק דזה לא מיקרי תשמיש כיון דלא קעביד מידי: ב):

וע"ד שאלתו בנגיעה דקה כחוט השערה הנמשכה בה' אחרונה של שם מרגל לרגל רק שהיא כמו חוט שער ואינו שחור כגוף האות ותינוק יקראנו ה', הדבר מבואר בנוב"י חאה"ע סי' פ"ה דאף שניכר לתינוק ואינו שחור כגוף האות כל שנשתנה לצורת אות אחר פסול ובנ"ד נראה דמיקרי נשתנה לצורת ח' וע"ע בגה"ק סי' רע"ד ס"ק י"ב בזה ונראה דלמחוק אסור כיון דתינוק יקרא אותו ה' כענין ספיקו של הריא"ס בה' הנוגעת בדקות שבה שבש"ע סי' רע"ו סעי' י"א ע"כ לא מצאתי ליריעה זו תקנה:

ג):

וע"ד שאלתו שלרגל מלאכתו הוצרך למחוק כמה תיבות ובתוכם הי' גם שם הקדוש ובסברו שכולם תיבות חול מחק גם מהשם אם צריך סליחה וכפרה ע"ז. לענ"ד צריך כפרה ואע"ג דהוי כמתעסק שסבר שהיא תיבה של חול ולא קודש והו"ל כסבור שומן הוא ואכלו דרק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה ולא באיסורים אחרים אבל ברע"ב פ"ד דכריתות משמע דכל ענין מתעסק ל"ש רק בשבת ושאר איסורים דמי לחלבים ועריות ועי' ברש"ש לשבועות י"ט אבל גם אי נימא כתוס' שבת ע"ג דבכל איסורים פטור מתעסק מכ"מ היינו מחיוב קרבן אבל כפרה מיהא בעי דהא דלא"ה מחיקת השם רק לאו ולא צריך לאתויי קרבן בשוגג ואפ"ה בעי כפרה כשעבר בשוגג ודברי רמב"ן עה"ת ויקרא שכ' דשגגת לאו לא בעי כפרה כלל צ"ע כמ"ש בהגהותי שם וא"כ ה"ה מתעסק דעכ"פ לא מיקרי אונס שהי' לו ליזהר:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה