שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן עו · ב
אבל יש אתי מקום לצדד להחמיר מטעמא אחרינא דהנה הרמב"ם ז"ל בתשו' פאה"ד (סי' ע"ד) כ' ז"ל שאלה בעלי' אשר על בהכנ"ס ובה צד אחד מכוון על ההיכל אשר בו ספרי תורה המקודשים אם מותר לדור בבית זה ואת"ל שבכל הבית אשר הוא מכוון על בהכנ"ס יכול לדור אך הצד אשר הוא מכוון על ההיכל מה דינו כו' תשובה יכול לדור בבית אבל המקום אשר על ההיכל לא ואינו יכול לישן שם ולא להניח כלי מלאכתו אבל בשאר הבית יעשה כרצונו עכ"ל, הנה מפורש יוצא מדברי הרמב"ם ז"ל דיש חילוק בין שאר בהכנ"ס למקום שהאה"ק עליו דאפי' העלי' שכנגדו קודש הוא, וא"כ מעתה אם משנה את האה"ק למקום אחר הרי מוריד אותו מקום שהי' האה"ק עלי' והעלי' שכנגדו מקדושתם והו"ל הורדה מקדושה דאסור ובזה שוב אין נפ"מ אם עשה האה"ק מחדש שהרי עדיין איכא משום הורדת קרקע המקום והאויר שכנגדו וכהא דירושלמי מגילה הנ"ל דהורי ר' אימי דאסור משום חורבן אותו המקום:
והנה יש להוסיף עוד בזה לבאר בטעם הרמב"ם ז"ל דמחלק בין עלי' שעל הארון לשאר בהכנ"ס עפ"ד המרדכי במס' שבת (פ"א) שכ' ז"ל כ' ר"מ אינו יודע איסור גמור להשתמש בעלי' שע"ג בהכנ"ס דאפי' גגין ועליות בעזרה לא נתקדשו כו' ושמא דמי לעליות היכל דנתקדשו דמקדש מעט שלנו יש לנהוג קדושה קצת מעין קדושת היכל ועליות היכל נתקדשו ע"ש, וע' בתשו' מהרי"ט ח"ב (יו"ד סי' ד') שחולק ע"ז וכ' דעליות בהכנ"ס אין להם קדושה דמסתי' שנדחה בהכנ"ס לקדושת עזרה ע"ש, ומעתה י"ל דשיטת הרמב"ם ז"ל דכל בהכנ"ס יש לו דין עזרה אבל מקום אה"ק יש לו קדושת היכל דהוא דוגמת הארון שבהיכל ומה"ט קורא לו היכל וכן בה' תפילה (פי"א ה"ב) כ' ובונין את ההיכל וכונתו על האה"ק וע' בכ"מ שם ובטואו"ח (סי' ק"נ) ומשו"ה מחלק בין עלי' שע"ג שאר בהכנ"ס לעלי' שע"ג ההיכל כיון דקיי"ל דעליות היכל נתקדשו: