שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן עד · ד
ובעיקר קו' החת"ס ז"ל מהא דשלקוה להתלמד והרי מת אסור בהנאה יש להעיר ממ"ש הרשב"א ז"ל בסוכה (ל"א ע"ב) וז"ל וטעמא דיצא משום דמצות לאו ליהנות ניתנו ואע"ג דמתהני בעשיית מצות שמקבל שכר בעוה"ז ובעוה"ב לא חשיב איסור באיסורי הנאה אלא כשנהנה בגופו של איסור אבל כל שאין ההנאה מגופו אלא שגורם לו הנאה וריוח ממקום אחר אינו הנאה מן האיסור וכדרך שאמרו בנודר הנאה מן המעיין שטובל בו בימות הגשמים שאינו נהנה בגוף המים ואע"פ שגורמת לו טבילה זו לעלות מטומאה לטהרה ומכשרתו בכל הדברים לית לן בה וכן בהא דסנדל של ע"ז אע"ג דמרוחא טובא בהאי חליצה לא חשיבא הנאה באיסור ע"ש. וא"כ ממילא ניחא דאף דמתלמד עי"ז למקום אחר אינו אסור משום הנאה כיון דאין זה הנאה בגוף האיסור וכמובן: