אור ברסלב
שות אור המאיר סימן עב › ב

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן עב · ב

א

ואך אי קשיא לפ"ז הא קשיא לי דא"כ לר"מ לשי' למאי איצטריך לי' לאשמעינן בבריתא דילי' דתחש טהור הי' הא לפום מסקנא דהשתא קיי"ל דר"מ תני הקטע יוצא וא"כ ממילא לר"מ שוב אין נפ"מ מידי לענין חליצה וא"כ לאיזה ענין תני ר"מ הא דתחש דטהור הי' והרי מה דהוה הוה:

והנ"ל דבר חדש בזה בס"ד דלר"מ בלא"ה ניחא ולא קשיא למאי הילכתא דהנה בסוגיין אמרינן בעי ר"א עור בהמה טמאה מהו שיטמא באהל המת וקאמר מאי מיבעיא לי' תחש שהי' בימי משה קמיבעיא לי' טהור הי' או טמא כו' והדר יליף התם רבא מברניש דעור בהמה טמאה מטמא באהל המת מק"ו מנוצה של עזים דאינו מטמא בנגעים ומטמא באהל המת עור בהמה טמאה דמטמא בנגעים אינו דין שנטמא באהל המת ופ"ז פריך הש"ס דא"כ דאפי' עור בהמה טמאה מטמא באהל המת מק"ו דנוצה של עזים א"כ שוב הא דתני רב יוסף דלא הוכשרו לומר דתחש טהור הי' למאי הילכתא עיי"ש ומעתה אמינא דלר"מ לשי' שפיר נפ"מ הא דתחש לענין הדין דעור בהמה טמאה דאינו מטמא באהל ואף דילפינן בק"ו מנוצה של עזים מ"מ יש עוד נפ"מ לר"מ לטעמי':

דתמן תנינן במשנה דנגעים (פי"א מ"ג) העורות הצבועים אין מטמאין בנגעים דברי ר"מ רי"א העורות הצבועים מטמאין כבתים ורש"א הצבועים בידי שמים מטמאין ובידי אדם אין מטמאין וע' בר"ש שם שמביא מהתוספתא דר"מ קאמר בהדיא דעורות בין צבועים בידי אדם בין צבועים בידי שמים אין מטמאין ע"ש:

והנה רבא מברניש דיליף דעור בהמה טמאה מטמא באהל המת הוא מק"ו דנגעים וכנ"ל וא"כ לפ"ז יהי' נמצא דעור בהמה טמאה צבוע שגם בנגעים אין מטמא שוב ממילא אין מטמא באהל המת וא"כ קשיא לכאורה דמה פריך הש"ס הא דתני רב יוסף דלא הוכשרו אלא בהמה טהורה בלבד למאי הלכתא הא שפיר איכא נפ"מ טובא בהא דתחש אי טהור הי' או טמא לענין אהל המת דהא אמרינן בגמ' שם (כ"ח ע"א) דתחש יש בו כמה גונין ורב יוסף גופי' מתרגם ססגונא ששש ומתפאר בגונין שלו ע"ש וא"כ אי תתש הי' טמא שפיר הוה אמרינן דעור טמאה צבוע ג"כ מטמא באהל המת מה דלא ידעינן מק"ו דנוצה של עזים ולהכי אשמעינן רב יוסף דתחש טהור הי' וממילא נמצא דעור טמאה צבוע אינה מטמא כיון דלא הוי דומיא דאהל המשכן וגם לית בי' ק"ו וא"כ מאי פריך הש"ס למאי הלכתא:

ואכן א"ש דהא לר' יהודא עור צבוע לגמרי טמא ואפי' ר"ש דקמטהר צבוע הא ה"מ צבוע ביד"א אבל צבוע בידי שמים מודה דטמא בנגעים והכי קיי"ל והרי תחש צבוע בידי שמים הי' וא"כ שוב אין נפ"מ כלל אי תחש טהור הי' או טמא דהא גם בצבוע איכא ק"ו דנוצה של עזים ולהכי פריך למאי הלכתא:

וכ"ז לדידן אבל ר"מ לשי' דקאמר אף צבוע בידי שמים אין מטמא בנגעים וקאמר בהדיא בתו"כ והובא בר"ש שם דאין מטמא בנגעים רק עור שכולו לבן ע"ש וא"כ ממילא תחש שהי' בו כמה גונין אין מטמא לדידי' בנגעים אף דבידי שמים הוא וא"כ ממילא לית בי' ק"ו דרבא מברניש ושפיר נפ"מ דתחש טהור הי' לענין דין זה עצמו דאהל המת ודו"ק:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה