שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן עב · א
והנלענ"ד בס"ד ליישב הקו' וליישב ג"כ קושית הרשב"א ז"ל בסוגיא דשבת שם בהא דקמסיים בגמ' מה הוה עלה דתחש ת"ש דתניא ר' מאיר אומר קרן אחת ה' לו במצחו מכלל דטהור הוא ע"ש והא לעיל פריך אהא דרב יוסף למאי הילכתא וכפירש"י ז"ל דכיון דאין נפ"מ מהא דתחש לדינא ממילא אמרינן מה דהוה הוה וא"כ מאי חזר וקבעי מה הוה עלה דתחש וגם קשה למאי נפ"מ תני ר"מ בברייתא דטהור הי' כיון דמה דהוה הוה.
דהנה בש"ס דשבת (ס"ו פ"א) בהא דתנן הקטע יוצא בקב שלו דברי ר"מ ור' יוסי אוסר מיבעיא בגמ' שם היכי תנן והלכתא מאי דהיינו דאי תנינן הקטע יוצא דברי ר"מ ור"י אוסר ממילא הלכה דאסור דר"מ ור"י הלכה כר"י ואי תניק בהיפוך אין הקטע יוצא דברי ר"מ ור"י מתיר ונמצא הלכה דמותר ואמר רב יוסף שם אנן נתני אין הקטע ובתר הכי אמרינן בגמ' שם דשמואל תני הקטע יוצא דתנן חלצה בסנדל של עץ כשרה ואמר שמואל ר"מ הוא דתנן הקטע יוצא בקב שלו דברי ר"מ כו' ע"ש. והיוצא מסוגיא דהתם דלמאן דתני הקטע יוצא ונמצא דהלכה כר"י דאסור א"כ ה"ה דאין חולצין בשל עץ ובעינן עור דוקא אבל למאן דתני אין הקטע יוצא דנמצא דהלכה כר"י דמתיר וא"כ ה"ה דחולצין בשל עץ וא"כ ע"כ לא ילפינן מקרא דואנעלך תחש לענין מנעל דחליצה וא"כ ממילא לא בעינן ג"כ מעור בהמה טהורה דוקא:
וא"כ ממילא שפיר ניחא מה דפריך הש"ס הא דתני רב יוסף למאי הלכתא דלרב יוסף לשי' דוקא פריך כן דהא רב יוסף תני במשנה דשבת דאין הקטע יוצא דברי ר"מ ור"י מתיר וא"כ ממילא הלכה דמותר וא"כ חולצין גם בשל עץ וא"כ שוב לא בעינן דומיא דתחש ושוב אין נפ"מ אי תחש טהור הי' דמה דהוה הוה:
וכ"ז רק לרב יוסף דתני אין הקטע יוצא אבל לדידן דקיי"ל כמסקנא בגמ' שם דשמואל הדר בי' ותני הקטע יוצא ומוקי הא דחולצין בשל עץ כר"מ דוקא וא"כ נמצא דהלכה דאין חולצין בשל עץ דבעינן דומיא דתחש וא"כ שפיר מיבעיא מאי הוה עלה דתחש דהא נפ"מ טובא לענין חליצה וז"פ. (ושו"ר בחת"ס כאן שציין לס' משנת דר"ע שבת (ס"ו) שתי' הא דרב יוסף וכנראה שכיון לזה]: