אור ברסלב
שות אור המאיר סימן ע › ב

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן ע · ב

א

ומעתה יהי' א"ש ליישב קו' העולם הנ"ל דהנה יש להקשות עוד גם לתירוצנו הנ"ל דהא מבואר בגמ' פסחים (ל"ג ע"א) דאין מפרישין תרומת חמץ משום דבעינן ראשית שיהי' שירי' ניכרין יצאה זו שאין שירי' ניכרין דמעיקרא אסורין משום טבל והשתא נמי אסורין משום חמץ ע"ש:

והנה התוס' במס' פסחים (ל"ח ע"א) הקשה הר"י דאורליינש כיון דבעינן במצה לכם א"כ אמאי איצטרך למעוטי שלא יצא בטבל תיפוק לי' דל"ה לכם כמו דממעטינן אתרוג של טבל מה"ט ותי' דשאני אתרוג דכיון דצריך ליתן ממנו לכהן ולוי א"כ מקצת אתרוג אינו שלו ואנן בעינן שיהי' אתרוג שלם שלו אבל מצה שאם אכל כל כך שאם הי' נותן ממנו תרומה או מעשר ממה שאכל אכתי נשאר לו שיעור מצה באכילתו חשיב שפיר שלו ע"ש:

וא"כ לפ"ז יש להקשות לכאורה דמאי קאמר הירושלמי דתיתי עשה דמצה ולדחי ל"ת דחדש הלא אי אפשר איסור חדש בלא טבל כיון דהפרשה לא מהני דאין שירי' ניכרים וע"כ אית בי' משום טבל וא"כ צריך לאכול יותר מכזית דאל"כ ל"ה לכם וא"כ הרי ל"ה בעידנא דמשעה שאכל כזית עבר אחדש וטבל ומצות מצה אינו מקיים רק עד שיאכל כל כך שיהי' כדי להפריש תרומות ומעשרות ועוד ישאר כזית ובשלמא אם יוצא בכזית שפיר ניחא דהוי בעידנא דאף דבעלמא ח"ש אסור מה"ת מ"מ הכא שאני כיון דעיקר הטעם משום חזי לאיצטרופי והכא אם יצרף לכזית שוב לא יהי' איסור דיהי' עשה דול"ת אבל כיון דבטבל צריך יותר מכזית א"כ שוב ל"ה בעידנא. ואפי' הי' בעידנא הרי אין עשה דוחה תרין לאוין וכמבואר בנזיר (מ"ח ע"ב) וגם טבל י"ב מיתה וא"כ מהיכי תיתי דתדחי עשה דמצה לאו דחדש וטבל:

ואכן הקושיא מעיקרא ליתא דשפיר קאמר הירושלמי דתיתי עשה דמצה ולדחי לאו דחדש מאי אמרת דלא לידחי משום טבל שבו הרי לולא לאו דטבל שפיר הוי דחי א"כ שוב מותר בהפרשה דהא שוב הוי שירי' ניכרין כיון דע"י ההפרשה יהי' מותר לאוכלו דעשה דמצה דתי לאו דחדש:

ומעתה לפ"ז שוב תיהדר הקושיא הראשונה דהא מצה דחדש אינה בבל תאכל חמץ מאי תאמר דחמץ על חדש הוי איסור מוסיף לימים דז"א דהא עיקר הטעם שאמרנו דמצה זו אינה אסורה משום טבל הוא כיון דהעשה דמצה דוחה ל"ת דחדש והוי שירי' ניכרין והרי כ"ז רק אם היא מצה אבל אם היתה חמץ והיתה אסורה משום חדש שוב ממילא היתה אסורה גם משום טבל דהשתא ל"ה שירי' ניכרין ושוב ל"ה בבל תאכל חמץ דאיסור חמץ אינו חל אטבל ושוב קשיא אמאי קאמר בירושלמי דיהי' יוצאין במצה דחדש:

ואכן באמת גם זה לא קשיא דהא בירושלמי שם קאי אישראל בגלגל והרי אמרינן במס' כתובות (כ"ה ע"א) דבז' שכבשו וז' שחלקו לא נתחייבו בתרומות ומעשרות משום דתלה הכתוב במנין שנות השמיטה ע"ש:

וא"כ שפיר מקשה הירושלמי אמאי לא אכלו בימי יהושע בגלגל מצה דחדש כיון דעדיין לא נתחייבו אז בתרומות ומעשרות ול"ש בו איסור טבל ושפיר הוי בבל תאכל חמץ דחמץ חל על חדש דהוי מוסיף לימים:

וא"כ שפיר מיושבת קו' העולם הנ"ל דאקרא דששת ימים לא קשיא דתיתי עשה דמצה ולדחי לאו דחדש דהא אית בי' משום טבל ג"כ ואין חמץ חל אטבל ול"ה בבל תאכל חמץ ורק אימי יהושע דוקא הקשו דלישתרי במצה דחדש כיון דלא נהיגי אז תרומות ומעשרות ושפיר משני דגזירה כזית ראשון אטו כזית שני:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה