שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן סח · ג
דהנה השאג"א ז"ל הקשה דל"ל קרא דאותו דאין הקרבן נפסל במאחר נדרו תיפוק לי' דהא ברגל א' עובר בעשה דובאת שמה והבאת שמה ולפי"ז ברגל ראשון כבר נפסל להרצאה דמה לי אם עובר בלאו או בעשה וכיון שכן איך יעבור על קרבן שנפסל בבל תאחר לאחר ג' רגלים:
והנראה בישוב קו' זו בהקדם הגמ' דר"ה שם דאמרינן מוצא שפתיך זו מ"ע תשמור זו מל"ת לה' אלקיך אלו חטאות ואשמות עולות ושלמים בפיך זו צדקה והדר פריך ל"ל הני קראי תיפוק לי' עשה ובאת שם ול"ת מבל תאחר ומשני חד דאמר ולא אפריש וחד דאפריש ולא אקריב ע"ש:
ולפי"ז איכא כאן תרי קראי קרא דכי תדור נדר וכו' לא תאחר לשלמו כי דרוש ידרשנו מעמך וקרא דמוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלקך נדבה וכו' חד היכי דאמר ולא אפריש ואידך היכי דאפריש ולא אקריב:
והנה זה ודאי דלאמר ולא אפריש לא איצטריך קרא דאותו דאין הזבח פסול דהא עדיין לא הפריש ומה נפסל וע"כ קרא רק להיכי דאפריש ולא אקריב:
וא"כ שפיר י"ל קו' השאג"א הנ"ל דקרא דמוצא שפתיך קאי היכי דאפריש ולא אקריב וקרא דכי תדור דכתיב בי' לא תאחר קאי היכי דאמר ולא אפריש דל"ש בי' אינו ראוי להרצאה ומשו"ה אית בי' לא תאחר אבל באפריש ולא אקריב הו"א דנפסל הזבח וה"ה דל"ש גבי' בל תאחר ואי דל"ל קרא דתשמור לל"ת הא הזבח נפסל כבר ברגל ראשון י"ל דתשמור קאי אקדשי ב"ה וצדקה דכתיבי בהאי קרא וקרא דה' אלקיך דמרבה קרבנות הוא רק לענין עשה דמוצא שפתיך ולהכי איצטריך קרא דאותו דאין הזבח נפסל: