שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן סח · ב
ואכן כל זה א"ש לפי הסוגיא דקידושין שם דאיכא רק שני כתובים דמצה והקהל ומשמחה נשים פטורות דאשה בעלה משמחה אבל למ"ד דנשים חייבת בשמחה ואליבי' מסיק שם הש"ס דאיכא ג' כתובין וממילא גם אי ליכא קרא במצה לחיובא אפ"ה לפטורא לא איצטריך גז"ש דממילא פטורות ככל מעשהז"ג דבאיכא ב' כתובין מלבד מצה וע"כ הגז"ש קאי למכשירי מצה דדוחין שבת והדקו"ל:
ובזה אמינא בדרך החידוד דר"א לשי' בזה דס"ל דאשה בעלה משמחה ול"ה שמחה בכלל ב' כתובים:
דבש"ס דזבחים (כ"ט ע"א) אמר ר"א כוף אזנך לשמוע וכו' אותו בזבח הוא מדבר ואינו מדבר בכהן ובן עזאי ס"ל דאותו לדרשא דאין מאחר נדרו בלא ירצה ופריך ולב"ע דאין מדבר בכהן מנ"ל ומשני דנפ"ל מדאחרים וכו' ע"ש ולכאורה תקשה ג"כ לר"א דמנ"ל דאותו אתיא דבזבח מדבר והא איצטריך לי' לרבן עזאי:
והנ"ל לתרץ דר"א לשי' בזה בהקדם גמ' דר"ה (ו' ע"ב) בעי ר"ז יורש מהו בבל תאחר וכו' בעי ר"ז אשה מה היא בבל תאחר וכו' ע"ש:
ובלימוד התלמידים אמרתי לפרש דהני תרתי דר"ז חדא תליא באידך: