שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן סג · ב
והנה רש"י ז"ל (בפ' תרומה) בפ' ועשה כרוב אחד מקצה מזה כ' וז"ל שלא תאמר שנים כרובים לכל קנה וקצה לכך הוצרך לפרש כרוב אחד מקצה מזה כו' הנה מבואר מדברי רש"י ז"ל דפשיטא לי' דכל שאינו מפרש בהדיא אחד אז אמרינן דשנים כרובים משני קצות הכפורת היינו שנים לכל אחד ואחד. וא"כ לכאורה גם כנ"ד כן דמעילים לספרי תורה היינו שני מעילים לכל ספר ואף דבנדרים קיי"ל דאזלינן בתר לשון בני אדם הא כ"כ התוס' פסחים (ב' ע"א) דכל שאין לנו הוכחה דלשון בני אדם אינו כן אזלינן בתר לשון תורה ע"ש:
ועוד הא כ"כ הרבינו ירוחם והובא בש"ך יו"ד (סי' רי"ז סק"א) דאם נדר בלשון הקדש ובאותו מקום אין מדברים בלה"ק הלך אחר לשון תורה ע"ש:
והנה ראיתי להפר"ח באו"ח (סי' תרצ"ד) בדין דמתנות לאביונים דפסק בשו"ע דיתן לשני אביונים מתנה לכל אחד ואחד והקשה בזה מש"ס דיומא (ל"ז ע"א) בהא דונתן אהרן על שני השעירים גורלות דאמרינן יכול יתן שנים על זה ושנים על זה ת"ל גורל אחד כו' ואמאי לא נימא נמי הכי שיתן שתי מתנות לכל אביון וכן העיר בלקוטיו שם מהא דכרובים הנ"ל וע"ש שכ' לחלק דשאני הכא דכתיב מתנות לאביונים ולא כתיב ולאביונים מתנות כדכתיב על שני השעירים גורלות ע"ש. וא"כ בנ"ד שכ' בצואתו מעילים לספרי תורות ולא כתב לספרי תורות מעילים שוב י"ל לכאורה דזה דומה להא דמתנות לאביונים דסגי במתנה אחת לכל אחד: