אור ברסלב
שות אור המאיר סימן סא › ג

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן סא · ג

ב

וע"פ סברת הרמב"ן הנ"ל דבלאו הנל"ע אמרינן דמצות ליהנות ניתנו יש ליישב קו' התוס' שבת (כ"ד ע"ב) בהא דאמרינן התם אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט וכו' מ"ט לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט וכ' התוס' וז"ל וא"ת היכי ילפינן תרומה מקדשים דקדשים דין הוא שאין שריפתן דוחה יו"ט לפי שאין יכול ליהנות בשעת שריפה ולא אמרינן מתוך אלא שלא לצורך אוכל נפש אבל צריך שיהא צורך קצת להתחמם או לשום הנאה וכו' אלא שריפת תרומה טמאה שמותר ליהנות בשעת למה יאסור ע"כ קושיתם שם ע"ש:

ולדברי הרמב"ן ז"ל י"ל דשפיר מדמה תרומה טמאה לקדשים דגם בשריפת נותר י"ל מתוך ואתיא כמ"ד במס' תמורה (ד' ע"ב) דנותר הוי לאו הנל"ע ואין לוקין עליו וכיון דעשה זו דוהנותר באש תשרופו לנתק ללאו אתי ופטור ממלקות א"כ שפיר אית בה הנאת הגוף ואית לן למימר מתוך ואפ"ה גזה"כ מהוא לבדו או מעולת שבת דאין שורפין נותר ביו"ט וא"כ ה"ה לתרומה דמ"ש:

ומעתה שפיר מיושבת קו' הרא"ש מלוניל ז"ל דשפיר קאמר לר"ע דל"ל מתוך דר"ע לשי' בתמורה שם דפליג על ר"י ואמר לא מן השם הוא זה אלא משום דהוי לאו שאין בו מעשה ואין לוקין עליו וא"כ כוין דלר"מ אף בלא סברא זו דניתק לעשה אין לוקין על לא תותירו משום דהוי לשאב"מ ושוב הוי מצוה זו דבאש תשרופו ככל המצות דלאו ליהנות ניתנו ולהכי ל"א מתוך משא"כ חמץ דהוא לאו הנל"ע וליהנות ניתנו (דאילו משום לשאב"מ הי' לוקה בקנה חמץ וכדפסק הרמב"ם ז"ל) ושפיר אמרינן מתוך וא"כ אין ללמוד שריפת חמץ מנותר וכקו' התוס' שבת הנ"ל לענין תרומה טמאה ושפיר מוכיח רבא מדר"ע מדאוסר שריפת חמץ ביו"ט ע"כ דטעמי' הוא משום דלית לי' מתוך ודו"ק:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה