אור ברסלב
שות אור המאיר סימן נז › ג

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן נז · ג

ב

ובאגב אציין לו פה מה שאמרתי בסעודת עיוה"כ לתרץ הש"ס דיומא (פ"א ע"ב) ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי. והתוס' ז"ל במס' ברכות (ח' ע"ב) תמהו בזה דמה קושיא וכי בתשעה מתענין הא גם בפסח מצינו כה"ג בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות וע"כ היינו ערב של ט"ו וא"כ ה"נ ערב שלאחר תשעה:

ואמרתי בס"ד ליישב קושית התוס' ז"ל פ"פ ש"ס מפורש במס' ר"ה (כ' ע"ב) דאמרינן דלענין קידוש החדש צריך שיהי' לילה ויום מן החדש ופריך הש"ס מנלן ופליגי בה ר"י ור"ל ר"י יליף לי' מקרא דיוה"כ דכתיב מערב עד ערב ור"ל יליף לי' מקרא דפסח דכתיב עד יום האחד ועשרים לחדש בערב ואמרינן התם מאי ביני' ואמר רבא חצות לילה איכא ביני' ופירש"י ז"ל וז"ל מאן דיליף מיוה"כ הלך אחר תחילת הלילה כו' ולדידי' אם נראית הלבנה הישנה אפי' בתחילת ליל שלשים שוב אין החדש מתקדש ביום שלשים ולמאן דיליף ממצות אין היום הולך אחר תחילת הלילה שהרי מחצות לילה הראשון של פסח עד יום האחד ועשרים לחדש אכילת מצה רשות וחצות לילה הראשון חלוק מהם ונמשך עם הפסח הנשחט בארבעה עשר שהמצה נאכלת כמו חובה כו' ע"ש. וזכינו מזה לדעת דיש חילוק בין פסח ליוה"כ דביוה"כ כל הלילה נמשך ליום הבא משא"כ בפסח חצות לילה הראשון נמשך עם היום ארבעה עשר שעבר:

וא"כ מיושבת שפיר קושית התוס' ברכות הנ"ל דבקרא דבארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות דאמרינן בפסחים (כ"ח ע"א) בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה וא"כ ע"כ קאי אחצות לילה הראשון וא"כ נמשך ליום שעבר ושפיר אמרה תורה בארבעה עשר אבל יוה"כ שהוא נמשך מתחילת הלילה ליום הבא שפיר פריך הש"ס וכי בעשירי מתענין וז"ב:

ידידו:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה