שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן נז · ב
ומלבד זה נראה עוד בישוב הקושיא דהנה עיקר הקושיא הוא רק למ"ד דאו"ב נוהג אפי' בזכרים אבל למ"ד דאינו נוהג בזכרים ממילא ליכא לאוקמא ששני השעירים הם או"ב. והנה רבא בדק בלישנא ואמר שהי' לו חולה בביתו ושחט אמו ביוה"כ הרי דנקט אמו דוקא מוכרח דבעי לאוקמא כאן אליבא דמ"ד דאינו נוהג בזכרים וא"כ ממילא ליכא לאוקמא או"ב בשעירים גופי':
ורק הדבר הקשה הוא דהא רבא גופי' ס"ל דאו"ב נוהג בזכרים וכמ"ש התוס' במס' חולין (פ"ט ע"א) ד"ה עייל וא"כ אמאי לא מתרץ כטעמי':
ואכן י"ל גם זה ע"פ הש"ס דיומא (ס"ד פ"א) דפליגי רב ור' יוחנן כשמת השפיר שהוא לעזאזל דדינא הוא דיביא זוג אחר ויגריל וס"ל לרב שני שבזוג ראשון יקרב ושני שבזוג שני ירעה ורי"א שני שבזוג ראשון ירעה ושני שבזוג שני יקרב עי"ש:
והנה הטעם דגורל קובע בראוי לשם דוקא פירש"י ז"ל משום דקודם הגרלה לא ידעינן איזה יעלה לה' ע"ש וא"כ מעתה הא דפריך הש"ס לה' לרבות שפיר המשתלח למחוסר ומן למה לי כיון דאין הגורל קובע אלא בראוי לשם ע"כ לא קשיא רק למ"ד שני שבזוג שני יקרב דאילו למ"ד שני שבזוג ראשון יקרב א"כ בכה"ג שמת המשתלח ומביא זוג אחר ומגריל הרי כבר יודע איזה לה' דהא מקריב השני שבזוג ראשון שעומד הכן מכבר וא"כ שוב בכה"ג ל"ש סברא דאין הגורל קובע וא"כ איצטרך ממילא קרא לאיסורא במחוסר זמן וע"כ עיקר קושית הש"ס רק למ"ד שני שבזוג שני יקרב דנמצא גם עכשו בשעת הגרלה ל"ה ידוע איזה יהי' לשם:
וא"כ רבא דמתרץ שהי' לו חולה בתוך ביתו לשיטתו אזיל דבגמ' שם (ס"ד ע"ב) מדייק רבא ממחני' דר"י ורבנן בהא פליגי דר"י ס"ל שני שבזוג שני יקרב ורבנן ס"ל שני שבזוג ראשון ע"ש וא"כ לרבא ע"כ עיקר קושית הש"ס לא קשיא רק לר"י ולהכי משני שהי' לו חולה ושחט אמו דמאי תאמר דקרא איצטרך כגון ששני השעירים גופי' או"ב וא"כ נידוק מינה דאו"ב נוהג בזכרים ותקשה לן אידך דר"י דמבואר בש"ס בחולין (ע"ט ע"א) דספוקי מספקא לי' אי חוששין לזרע האב עיי"ש:
ויש להוסיף עוד בזה דהא הך בריתא דלה' לרבות שעיר המשתלח הוא בריתא בתו"כ ובהדיא מבואר בתו"כ (פ' אמור) דאין או"ב נוהג בזכרים ומשו"ה מוכרח לאוקמא באמו דוקא וכן ניחא הא דלא משני דנפ"מ בכה"ג שמח המשתלח דהא בתו"כ (פ' אחרי) סתם לן כר"י דאם נשפך הדם ימות המשתלח ומזה מוכיח בגמ' דיומא דשני שבזוג שני יקרב דבע"ח נדחין ע"ש ודו"ק: