שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן נה · ד
ועוד יש לדון בהיתר הולד ע"פ המשנה דב"ק (צ"ג ע"ב) גזל פרה מעוברת וילדה כו' משלם דמי פרה העומדת לילד וע' ברא"ש שם שכ' דאפי' הפרה והרחל קניא בשינוי וא"צ לשלם אלא דמים ע"ש. ואכן היתר זה יהי' תלוי בפלוגתא דלשי' בעה"מ ז"ל שם דהשינוי הוא רק בולד דמעיקרא עיבור והשתא בהמה וא"כ ממילא נמצא דל"ה שינוי רק אחרי שיצא רובו דהו"ל כילוד וא"כ בא אז קדושת בכור ושינוי כאחד וא"כ בכה"ג לא קנה דהא מבואר בגמ' תמורה (כ"ה ע"א) דכל שבאין כאחד אמרינן דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ע"ש וע' בקצוה"ח (סי' ר"ט) בזה. ואכן עכ"פ יש לצרף לסניף להיתרא עפ"ד היש"ש ב"ק שם שכ' דקונה גוף הולד למפרע וא"כ ל"ה באין כאחד. וע' תוס' חולין (ס"ט ע"ב):
ואפי' לסברא זו דשינוי קניא למפרע לענין שישלם כשעת הגזילה עכ"פ הרי עומד באחריותו לענין אונסא וזולא ומבואר בגמ' דב"מ (ע' ע"ב) דהיכי דקביל עלי' אונסא וזולא הו"ל יד עכו"ם באמצע וע' ריטב"א שם דגם להמסקנא כך הוא. ואף לפמ"ש הרמ"א ז"ל ביו"ד (סוס"י ש"כ) דלא מהני קבלת אחריות של הנכרי הרי הרמ"א ז"ל הוציא דינו מתשו' מהר"י ווייל ז"ל ובהדיא מבואר שם במהרי"ו (סי' קע"ד) דהיינו דוקא בנכרי שקיבל בהמה מישראל דלא יצאה מרשות ישראל ע"י אחריות הנכרי אבל ישראל שקיבל בהמה מנכרי והנכרי קיבל אחריות ודאי פטורה מבכורה ע"ש וא"כ ה"נ בנ"ד שעיקר הבהמה של הנכרי מתחילה וע"י קנין דגזילה עומדת באחריותו דהו"ל יד עכום באמצע. וע"ע בתשו' רמ"א (סי' פ"ז) שכ' ג"כ לצרף לסניף להיתרא הא דגזל פרה וילדה ע"ש: