שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן נג · ד
והנה בהא דתנן במשנה דיש חורש תלם אחד דחייב משום שמנה לאוין ולא קחשיב אלא שבעה תי' התוס' ז"ל משום דבכלאים גופא איכא ב' לאוין חד משום כלאי הכרם וחד משום כלאי זרעים ולכאורה יש להקשות לפי' התוס' ז"ל דהא בהדיא תני במתני' כלאים בכרם ולא קחשיב כלל כלאי זרעים ואכן לפ"ד הירושלמי הנ"ל דר"ע דס"ל מקיים כלאים לוקה ע"כ ס"ל כר' יאשי' דל"ה כלאים בכרם עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד והרי בגמ' מוקי ר"ל מתני' כר"ע דס"ל המקיים כלאים לוקה וא"כ ממילא בכלאים בכרם גופא איכא גם כלאי זרעים וחייב שתים וכיון דתני במתני' כלאים בכרם ממילא גם כלאי זרעים בכלל ואיכא שמנה לאוין:
ומעתה שפיר ניחא הא דפליגי אליבא דר"א לענין חרישה בשביעית. דהנה זהו דוקא ניחא לר"ל דמוקי מתני' כר"ע דמקיים בכלאים לוקה אבל לר' יוחנן דמוקי מתני' במחפה וא"כ אתיא נמי כר' יונתן דחייב אב' מינים וא"כ בכלאים בכרם אינו חייב משום כלאי זרעים ושוב קשיא דלא הויין אלא שבעה:
ואכן נראה לומר עוד דאיכא בכלאים בכרם תרי לאוי ומטעמא אחרינא עפ"מ דאמרינן במס' שבת (פ"ה פ"א) לא תשיג גבול רעך גבול שגבלו ראשונים לא תשיג והקשו התוס' ז"ל שם דא"כ הזורע כלאים ילקה גם משום לא תשיג דהא גבול שגבלו ראשונים הוא ותי' דאין לוקין על לאו זה מתרי טעמי חדא דהוי לאו הניתק לעשה דניתן להשבון ועוד דהוי לאו שבכללות. והנה מבואר ברש"י תמורה (ד' ע"ב) דכהנים לוקין גם אלאו הניתק לעשה. וא"כ הכא במתני' דאיירי בכהן א"כ שפיר חייב שתים משום כלאים לחודא והיינו דמלבד חיובא דכלאים חייב גם משום לא תשיג ואף דהוי לאו הניתן להשבון הא כהן לקי גם אלאו הניתק עשה:
ואכן היינו דוקא למ"ד דלוקין אלאו שבכללות שפיר איכא לפרושי כלאים בכרם משום לא תשיג אבל למאן דס"ל דלאו שבכללות אין לוקין עליו א"כ שוב ל"ש לחייב משום לא תשיג אפי' בכהן ושוב מוכרח לאוקמי כר' יאשי' דוקא וחייב משום כלאי זרעים:
ומעתה א"ש הא דקאמר רב דימי אליבא דר"א דאין לוקין אחרישה בשביעית דרב דימי אליבא דר"א לשיטתי' דאמרינן במס' סנהדרין שם (ס"ג ע"א) דרב דימי אר"א דס"ל על כלן לוקה היינו משום דס"ל לוקין על לאו שבכללות ורבין דאמר משמי' דר"א דעל כלן אינו לוקה היינו משום דאין לוקין על לאו שבכללות וא"כ אמור מעתה דרב דימי אר"א לטעמי' דס"ל דלוקין על לאו שבכללות וא"כ איכא בכלאים בכרם בכהן גם משום לא תשיג והו"ל שמנה לאוין וא"כ ע"כ מוכרח דליכא בכה"כ משום כלאי זרעים דאי הוה בי גם משום כלאי זרעים א"כ הו"ל תשעה ובמשנה קחשיב שמנה וא"כ ע"כ כר' יונתן דחייב אב' מינים וא"כ ע"כ דדרשינן לא סמוך לכרמך לעיקר כרמך כלאים ושוב אין לנו קרא על המקיים כלאים בכרם וע"כ הא דמחייב בכלאים הוא משום מחפה ולהכי סבר דאין לוקין אחרישה בשביעית אבל לרבין אליבא דר"א דאין לוקין אלאו שבכללות וא"כ ע"כ אין לחייבו משום לא תשיג רק משום כלאי זרעים וע"כ כר' יאשי' וא"כ המקיים כלאים לוקה וא"כ מוקי מתני' במקיים ולהכי ס"ל דלוקין אחרישה בשביעית ואתיא שפיר פסק הרמב"ם ז"ל וכנ"ל:
ידידו"יש: