אור ברסלב
שות אור המאיר סימן נג › ג

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן נג · ג

ב

ובאופן אחר נ"ל לומר עוד בטעם פלוגתא זו אליבא דר"א בשאקדים ליישב קושית התוס' ז"ל במס' מכות (ד' ע"ב) בהא דר"י יליף מעדים זוממין דלקי אלאו שאין בו מעשה ופריך מה להני שכן קנס ומשני ר"י לא ס"ל כר"ע דמשמע מזה דלר"ע דס"ל עדים זוממין קנסא ואין ללמוד מעדים זוממין ס"ל דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו וע"ז הקשו התוס' ז"ל מהא דאר"ע המקיים כלאים לוקה הרי דלוקין אלאו שאין בו מעשה וכן הקשו התוס' במס' ע"ז (ס"ד ע"א) ד"ה ר"ע ומכח זה דחו פי' הערוך ע"ש ואכן במס' שבועות הקשו עוד התוס' דמשמע מהש"ס דהתם דס"ל לי' לר"ע דלוקין דאמרינן התם (ג' ע"ב) אמשנה דשבועות שתים שהן ארבע הא אוכל ולא אכל לאו שאין בו מעשה והיכי אתיא למלקות ומשני קסבר לאו שאב"מ לוקין עליו ובדף (ד' ע"א) שם אמרינן אי לאו דאר"ע לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו הוה אמינא מתני' מני ר"ע ולמלקות והקשו התוס' דהיכי הוה כר"ע ולמלקות א"כ לא יהי' חייב באוכל ולא אכל כיון דלאו שאין בו מעשה הוא והרי ס"ל לר"ע עדים זוממין קנסא וא"כ לא אתא לדידי' מעדים זוממין לחייב בלאו שאין בו מעשה:

וליישב זה אמרתי דהנה בהא דאמר ר"ע המקיים כלאים לוקה מפורש בגמ' הטעם משום דכתיב בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ודרשינן הכי כלאים שדך לא. והנה פסוק זה בכלאי זרעים נאמר אבל עדיין יש לדעת מנ"ל בכלאי הכרם דמקיים חייב אבל הדבר מפורש בירושלמי כלאים (פ"ח ה"א) כתיב לא תזרע כרמך כלאים אין לי אלא הזורע מקיים מנין ת"ל וכרם ולא כלאים ומפרש הפ"מ דהיינו מדכתיב לא סמוך לכרמך ולא כתיב לא תזרע כלאים כרמך ש"מ דבכרמך לא יהי' כלאים אפי' שהוא לא זרען אלא שמקיים עובר עליו:

ואמרינן עוד שם בירושלמי על דעתי' דר' יונתן דאמר חטה וחרצן או שעורה וחרצן הוי כלאים בכרם ולא בעי ג' מינין כהא דאמר ר' זעירא לא תזרע כרמך כלאים עיקר כרמך כלאים לא תזרע ומפרש הגר"א ז"ל ביו"ד (סי' רצ"ה) עיקר כרמך כלאים היינו דלא כר' יאשי' אלא דעיקר כרמך הם הכלאים ולא בעינן ג' מינין בכלאים ומדייק לה ג"כ מדכתיב לא סמוך לכרמך לומר דעיקר הוא הכרם וע' בפי' פ"מ שם:

והנה יתחייב מזה דר"ע דס"ל דהמקיים כלאים לוקה וקדריש מדכתיב לא סמוך לכרמך וכירושלמי הנ"ל פ"כ דס"ל כר' יאשי' דאינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד דאילו לר' יונתן דאשני מינין נמי חייב הא איצטרך קרא דלא סמוך לכרמך לומר דעיקר כרמך כלאים ומנ"ל דין דמקיים כלאים בכרם:

ובירושלמי כלאים שם והובא ג"כ בתוס' פסחים (מ"ז ע"א) ד"ה ומוקדשין וכן בתוס' חולין (פ"ב ע"א) ד"ה ולאפוקי פריך אהא דר' יאשי' דאינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד קרא דלא תזרע כרמך כלאים למה לי תיפוק לי' דהו"ל כלאי זרעים ומשני להתראה שאם התרו בו משום שדך לוקה משום כרמך לוקה עיי"ש:

וא"כ מעתה הדבר מוכרח לר"ע דמקיים נמי במלקות דהא ר"ע דדריש לא סמוך לכרמך לענין מקיים ע"כ דס"ל כר' יאשי' דאינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן וכנ"ל וא"כ כיון דס"ל כר' יאשי' קשיא למה לי קרא למקיים בכלאי הכרם תיפוק לי' דהו"ל כלאי זרעים וגם בכלאי זרעים מקיים חייב מקרא דדריש ר"ע בכלאי זרעים כלאים שדך לא וע"כ מוכרח לומר כתירוץ הירושלמי על ר' יאשי' דנפ"מ להתראה וא"כ ע"כ דמקיים בכלאים לוקה דאי אינו לוקה ל"ש תרי קראי לעבור בב' לאוין וכמ"ש התוס' ב"מ (ס"א ע"א) וא"כ ע"כ קרא למלקות הוא דאתא:

ומיושבת ממילא קושית תוס' מכות הנ"ל שהקשו דאמאי ס"ל לר"ע מקיים כלאים לוקה כיון דס"ל עדים זוממין קנסא א"כ אין ללמוד מעדים זוממין דהשתא שפיר ניחא דהא לר"ע בהדיא ריבתה תורה מקיים למלקות:

וא"כ לפ"ז יש לומר ג"כ דר"ע יליף בעלמא לחייב בלאו שאין בו מעשה מדגלי קרא בכלאים ומשו"ה שפיר ס"ל באוכל ולא אכל דחייב ומיושבת קושית תוס' שבועות הנ"ל:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה