שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן מג · ט
ובהא ארוחנא לפרש דברי הספרי (פ' בהעלותך) ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם אותם אנשים מי היו ר' ישמעאל אומר נושאי ארונו של יוסף הי' ור"ע אומר מישאל ואלצפן הי' דאזלי לשי':
שהרי כ"כ הרמב"ם ז"ל בהק"פ (פ"ו ה"ב) דאם נטמא בטומאה שאין הנזיר מגלח עלי' אין נדחה לפ"ש וא"כ איך קאמר נושאי ארונו של יוסף הי' דתקשי א"כ אמאי נדחו. וע' רדב"ז (סי' ב"א רכ"ג) שכ' דגם נושאי ארונו ש"י הי' חל שביעי שלהן בע"פ ע"ש:
ואכן ר"י לשי' דס"ל דגו"ד הלכתא היא וכש"כ דחולין הנ"ל וא"כ גם צדו הפנימי טמא והויא שפיר טומאה שהנזיר מגלח ולהכי קאמר ארונו של יוסף הי' אבל ר"ע לטעמי' דיליף מקרא דעל פני ולדידי' הוי טומאה שאין הנזיר מגלח ולהכי קאמר דמישאל ואלצפן הי':
ויש להעיר עוד בזה מהא דאיתא בתו"כ (פ' שמיני) דאר"ע דמישאל ואלצפן גררום בחניתות של ברזל ומהא דר"ע במס' נזיר (נ"ו ע"ב) ומהא דאריה"ג בסוכה (כ"ה) דנושאי ארונו של יוסף הי' וממימרא דריה"ג בחולין (ס"ט ע"ב) בטמאה טמא עיי"ש ודו"ק:
ובעיקר הדין יעיין עוד בטויו"ד (סי' שס"ט) ובב"ה שבב"י שם שהביא בפשי' דברי הרשב"א ז"ל דמטמא אפי' לאחר שפירש ולא הביא כלל שיטת החולקים בזה ודו"ק:
ידידושת"ה: