אור ברסלב
שות אור המאיר סימן לג › ג

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן לג · ג

ב

ובמה שהביא קו' הראב"ד ז"ל בס' בעל הנפש בהא דאמרינן במס' בכורות (נ"ה) אבוה דשמואל כו' שמא ירבו נוטפין על הזוחלין דמשמע הא מחצה ע"מ הי' כשר ואלו במס' מקואות (בפ"ה מ"ה תנן העיד ר' צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפין שהן כשרים דמשמע הא מחצה על מחצה פסולין ועוד הקשה הש"ך ביו"ד (סי' ר"א סק"י) דהא זוחלין בדאורייתא פסולין וקיי"ל מחצה ע"מ כרוב:

השבתי בזה דכבר הקשו הפוסקים בהא דמה טעם יהי' פסול בזוחלין ונוטפין מעורבין מ"ש מהא דזבחים (פ' ע"א) גבי צלוחות של מי חטאת שנפלו לתוכה מים כ"ש דכשרים להזות ב' הזאות למ"ד הזאות מצטרפות מטעם דיש בילה והרי מבואר בתוס' ר"ה (י"ג) דגם שמואל ס"ל דיש בילה במים וא"כ גם בהנוטפין יש זוחלין ואמאי יפסול:

והתשובה בקו זו נראה עפ"י מה שכ' הש"ך ביו"ד (סי' שכ"ד סקי"א) שהקשה עמש"כ המחבר שם נתן שאור מעיסה שלא הורמה חלתה לתוך עיסה שהורמה חלתה כו' מפריש אחד ממ"ח בכל העיסה לפי שנעשית כולה טבל והקשה הש"ך דהא הרא"ש והמחבר ס"ל דיש בילה גם בשאור וא"כ ל"ל טעמא דכולה טבל ותיפוק לי' דיש בילה ותי' דבמיעוט לתוך המרובה כי הכא ל"א דיש בילה:

וא"כ מעתה א"ש הא דקאמר שמואל שמא ירבו הנוטפין על הזוחלין דאלו הי' מחצה ע"מ הי' כשרות מטעם בילה ולכן קאמר שמא ירבו ויהי הזוחלין בנוטפין מיעוט במרובה ובזה ל"ש בילה:

ומעתה לא קשה ממשנה דמקואות דהעיד ר"צ על הזוחלין שרבו דוקא שהן כשרים דהא מבואר בר"ש ורא"ש שם בפי' המשנה דמיירי שאין כדי טבילה בזוחלין לחוד רק בצירוף הנוטפין וא"כ ל"ש לומר דיש בילה כיון דעדיין אין שיעור כשר וכמבואר בגמ' זבחים שם למ"ד הזאה צריכה שיעור ל"ש בילה רק במזה כשיעור שתי הזאות עי"ש ולהכי בעי רבו דוקא:

ובעיוני בסוגיא דבכורות שם תמהתי בדברי התוס' (נ"ו ע"א) שהקשו בשם ר"ת לרב ולאבוה דשמואל ולשמואל דאמר אין המים מטהרים בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי בלבד א"כ האיך הי' הזאה על טמאים של מתו מדבר מישאל ואלצפן והלא הי' רחוקים מפרת ותמוה לי דמאי קו' ממדבר הא מבואר במס' (שבת ל"ה) אמר רב מעין המטלטל טהור וזהו בארה של מרים ופירש"י טהור וטובלין בו דלאו כלי הוא להיות המים הנובעים בו כשאובין עי"ש וא"כ שפיר הי' להו בארה של מרים להזות ממנו והכא ודאי דל"ש שמא ירבו הנוטפין דאפי' אם הי' באפשרות הרי קיי"ל במשנה דנדל דהרי הוא כמו שהי' וע' בב"י בשם הראב"ד שכ' דבמעיינות לא חיישינן להכי רק כשכלה בימי הקיץ וזה ל"ש בבאר וכמבואר ברש"י (ע"ז י"ט) דבאר אינו פוסק וע' בר"ש (במס' פרה פ"ח מ"י) דבבאר ל"ח לנוטפין וצ"ע, וע"ע במס' בכורות (ח' ע"ב) בפי' הר"ג מאוה"ג ז"ל בהא דמיא לא בליעי דהמים היו מבארה של מים דבליעי כל מים ולא ניכר בהו ע"ש ודו"ק:

הדוש"ת:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה