שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן לב · ח
וכעת נשאר לפנינו לבאר פרט הג' אי יש חילוק בין חזקת בנו לחזקת חתנו בכה"ג:
והנה בסוף תשו' רמ"א הועתקה תשובת הגאון מהר"ש ז"ל שכ' דחתנו כבנו לענין חזקת רבנות והביא ראי' מירושלמי בהא דמחוקק מבין רגליו דקאי על נקיבות ע"ש, וע' רש"י שבת (כ"ג ע"ב) שכ' דחתנו נמי אקרי בנו ע"ש:
ואמנם מצאתי בשו"ת עה"ג סי' מ"ט שכ' וז"ל ואם כן הוא שבאים השמעונים להתעסק ולהשתמש בתגא ולנהוג שררה בשביל נשותיהן נראה לפענ"ד שלא דברו נכונה כי אין לבנות לירש גדולת אביהן כי עיקר מקור דין זה שיוכל אדם להוריש גדולתו לבניו הוא מהא דאיתא בתו"כ פ' צו והמעיין שם יראה באר היטב שאין לבנות לירש גדולת אביהן עכ"ל: