שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן כג · ו
הנה הראיתי פנים מסבירות לשתי השיטות בפלוגתא בגמ' ועתה נחזיר לענינינו מה שכתבנו להעיר שדין זה יהי' תליא במחלוקת הד"מ והרמ"ל ז"ל דלשי' הד"מ היכי דל"ה שכיח מהני ס"ס אבל לא לדעת הרמ"ל ז"ל:
והנה אפשר עוד לצדד להתיר לכו"ע דהא עיקר השי' של הרמ"ל ז"ל דעיקר הטעם דמטרפינן בספק משום דשכיחא ודמיא לדרוסה והרי בדרוסה גופא אמרינן ס"ס וכמ"ש הר"ת בתוס' ביצה (ג' ע"ב) ובכ"ד ואף הר"י דחולק עליו הוא רק משום דהוי ס"א בגוף וס"א בתערובת אבל בלא"ה הי' מהני ס"ס וע' בפמ"ג (ק"י) שעמד בזה:
ולענד"נ עפ"ד המג"א ובסי' תס"ז סקי"ח) שהקשה מהא דתולעים בסי' פ"ד דמהני ס"ס אף דשכיחא לאיסורא ותי' דל"א דלא מהני רק היכי דשכיחא טובא וע' תוס' כתובות (ט') בהא דרוב ברצון מדרבנן, וא"כ ממילא ניחא הא דדרוסה וניחא ג"כ הא דמים בראש דדמיא לדרוסה ושפיר שייך בהו ס"ס לכו"ע וע' רמ"א יו"ד (סי' קפ"ז) וטו"ז (סי' ק"צ) ודו"ק
ולעיקר הדין הנה כבר הסכימו כן גדולי האחרונים להתיר ע"פ ס"ס ובחי' רע"א (בסי' ל"א) מבואר כן בפשי' דמצרפין לס"ס הא דשמא לא הי' שוחה בחוה"ש:
וגדולה מזו מצאתי בעקרי הד"ט לסי' ב' אות א') וז"ל מים שנמצאו בראש הבהמה ולא נודע אם הי' המוח מגולה או מכוסה ואם נחסר מהמוח שיעור המים רבו הספיקות והמחמיר מאבד ממונם של ישראל עכ"ל וכן הורה זקן הגאון מברעזאן זצ"ל:
ידידושת"ה הכותב בחפזון מאפס פנאי: