אור ברסלב
שות אור המאיר סימן כג › ה

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן כג · ה

ד

והנה כבר נשאלתי מאו מח"א מק' קראקא בדברי הש"ס יבמות (קי"ט) הנ"ל דאמאי מקשה רבא כ"כ בפשי' מה לי כרת מה לי לאו והא איכא לאוקמי כרב דאינו אלא בעשה:

ואז השבתי עפ"י שי' הרמב"ם ז"ל (בפ"א מה"א) דבועל, בלא קידושין לוקה משום קדשה וא"כ קשיא כיון דלרב אין קידושין תופסין ביבמה א"כ שוב איכא לאו דקדשה ואמאי ל"ה אלא בעשה:

ואכן הראב"ד ז"ל שם חולק על הרמב"ם בזה ומביא ראי' דלא הויא קדשה דאל"ה איך חייבה תורה קנס במפותה והא אין לוקה ומשלם:

ובאמת הרמב"ם ז"ל בעצמו נזהר בזה, וכ' בה' נערה (פ"ב הי"ד) דהא דמפותה לוקה היא משום שלא הכינה עצמה לכך ע"ש:

וא"כ שפיר ניחא מה דקאמר דלרב אינו אלא בעשה דאף דאין קידושין תופסין מ"מ לא הויא קדשה וכנ"ל:

ואכן זהו דוקא לרב אבל בסוגיין דיבמות דמוקי למתניתין כר"מ דחייש למיעוטא והרי ר"מ ס"ל גבי קנס לוקה ומשלם וכש"ס דמכות (ד' ע"ב) וניחא לדידי' קנס דמפותה ואמרינן בפשי' דבכל ענין הויא קדשה וא"כ אף דלית בי' לא תהי' אית בי' לאו וע' רמ"א אהע"ז (סי' כ"ו) ומשו"ה קאמר בפשי' דאית בי' לאו לכו"ע כיון דלר"מ קאי ואליבי' הא שפיר איכא לאו דקדשה וכנ"ל:

ואכן כעת נ"ל שפיר לומר דאוקימתות אלו יהי' תליא באמת בפלוגתא דרב ושמואל הנ"ל ואף לר"מ לית בי' לאו אליבא דרב פפ"ד הירושלמי יבמות (פ"א ה"א) מנין שאין קידושין תופסין ביבמה ת"ל לא תהי' ופריך ולאו מתני' הוא לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת ומשני תמן יבמה אחת והכא שתי יבמות וע' בפי' פ"מ שם דהירושלמי מסיק דהא דאין קידושין תופסין הוא רק ביבמה אחת דהיא היתה עומדת לחלוץ או להתייבם אבל לא בשתי יבמות ע"ש:

וא"כ הכא במשנה דיבמות דלא תנשא דאיכא שתי יבמות דהיינו צרתה וקידושין תופסין בהו ושוב לרב ל"ה אלא בעשה ול"ק לדידי' רישא לסיפא ושפיר ס"ל דמחזיקין מאיסור לאיסור ולדידי' הא דמים בראש הוא משום דהריעותא נולדה מחיים והוא כשי' הד"מ הנ"ל:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה