שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן כב · ד
עודני עומד בזה אמרתי לתרץ פירש"י ז"ל במכות שם בהא דכל הזוממין מקדימין לאותה מיתה שפי' דלשון מקדימין היינו שלא יענו את הדין וע"ז הקשו התוס' שם דהא פשיטא הוא ומאי קמ"ל דין זה בעדים זוממין דוקא:
והנראה ליישב ע"פ התוספתא דסנהדרין (פ"י ה"ג) דאמר ר"ע שם עדים זוממין אין ממיתין אותן מיד אלא מעלין אותן לב"ד הגדול שבירושלים ומשמרים אותם עד הרגל וממיתין אותם ברגל שנאמר וכל העם ישמעו ויראו א"ל ר"י וכי נאמר וכל העם יראו וייראו כו' למה מענין דינו של זה אלא ממיתין אותן מיד כו' ע"ש, וא"כ נמצא דלר"ע באמת, בעדים זוממין מענין את דינן ושפיר אשמעינן רבותא בהא דמקדימין וכר"י דתוספתא הנ"ל אף דבעלמא הלכה כר"ע מחבירו וע' סנהדרין (פ"ט) לענין בן סורר ודו"ק:
אוהבו הדוש"ת: