אור ברסלב
שות אור המאיר סימן כב › ג

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן כב · ג

ב

ובהיותי בענין זה אמרתי ליישב קושית התוס' במכות שם שהקשו בהא דאמרינן בסנהדרין דבועלה אינו בשריפה מדכתיב היא ולא בועלה דלמה לי קרא לזה תיפוק לי' דממילא ידעינן דהבועל אינו בשריפה מהא דכתיב לאחיו למעט אחותו:

והנה התוס' ז"ל שם תי' דאיצטריך קרא לרבות שאפי' היכי שאין הבועל נידון כלל ואין לחייב את העדים במיתה דידי' אפ"ה אין העדים נידונים במיתתה ע"ש:

ואכן עדיין תקשה לשי' רש"י ז"ל בסנהדרין (צ' ע"א) וכן מבואר גם מדברי הרמב"ם ז"ל בה' עדות (פ"כ ה"י) דכל היכי שאין הבועל נידון וא"א לקיים בהו כמיתה דידי' דיינינן להו להעדים במיתה דידה ע"ש וא"כ שוב הדק"ל דקרא דהיא למעט בועלה למה לי:

והנה על הרמב"ם ז"ל הי' אפשר לומר דלטעמי' אזיל שכ' בה' עדות (פ"ט ה"ד) העבדים פסולים לעדות מה"ת שנאמר ועשיתם נ"ו כאשר זמם לעשות לאחיו מכלל שאחיו כמהו מה אחיו בן ברית אף העד בן ברית כו' וא"כ לשי' הרמב"ם ז"ל איצטרך לאחיו למעט עבדים ולא ידעינן כלל דהבועל בחנק ומשו"ה איצטרך היא למעט בועלה, אמנם לפירש"י ז"ל קשה וגם הגוף דברי הרמב"ם ז"ל תמוהים מגמ' דב"ק (פ"ח ע"א) וע' בלח"מ שם:

והנראה לישב הקו' עפ"מ דאמרינן בגמ' סנהדרין (ט' ע"ב) אמר רב יוסף הביא הבעל עדים שזינתה והביא האב עדים והזימום לעדי הבעל מדי הבעל נהרגין ואן משלמין ממון, ושם בדף (י' ע"א) אמר רבא פלוני בא על נערה המאורסה והוזמו נהרגין ואין משלמין ממון בתו של פלוני והוזמו נהרגין ומשלמין ממון משום דהוי ממון לזה ונפשות לזה ופירש"י ז"ל בא על בתו של פלוני נהרגין משום שניהם שבאו להרוג אותו ואותה ומשלמין ממון שבאו להפסידה כתובתה מן האירוסין ומשלמין טובת הנאת כתובה כדין כל זוממי כתובה ולא פליגא דרבא אדרב יוסף דאמר לעיל עדי הבעל נהרגין ואין משלמין ממון דהתם כיון דניסת הנך תשלומין דכתובה דידה בעי מיהוי וכיון דעלה מקטלי לא משלמי לה ממון אבל היכי דלא ניסת הנך תשלומין דהזמה דאב נינהו והו"ל ממון לזה לאב ונפשות לזה משום דבועל ונערה מקטלי עכ"ל רש"י ז"ל, ומבואר מזה דאף היכי שהעדים מחוייבים מיתה משום שהעידו להרוג את הבועל לא חשבינן בשביל זה ממון לזה ונפשות לזה היינו שנאמר ממון להאשה ונפשות להבועל אלא דאמרינן דהוי ממון ונפשות לחד כיון דגם עלה מקטלי וגם הכתובה דידה וכנ"ל:

וא"כ מעתה א"ש מיושבת קושית התוס' הנ"ל גם לשי' רש"י והרמב"ם ז"ל דשפיר איצטרך קרא דהיא למעט בועלה דאי לאו קרא דהיא הוה אמינא באמת דגם הבועל בשריפה וליכא למפרך דא"כ מאי נפ"מ בהא דאמרה תורה לאחיו ולא לאחותו כיון דמיתת שניהם שוה דז"א דשפיר איכא נפ"מ טובא דאילו המיתה היתה על אחותו אפי' שהעדים יתחייבו גם על אחיו מיתה זו ממש אפ"ה הי' פטורין מתשלומי כתובתה דחשוב ממון ונפשות לחד ולהכי אשמעינן קרא דהמיתה לאחיו ולא לאחותו ומחוייבין גם בתשלומי כתובתה שרצו להפסידה דהוי מיתה לזה ותשלומין לזה אבל לעולם הו"א דבועלה ג"כ בשריפה ולהכי איצטרך היא למעט בועלה דאינו אלא בחנק:

ובזה א"ש לישב ג"כ פי' הר"ת ז"ל במכות שם בהא דומה הסוקל שפי' דהק"ו היא שיהי' עדים זוממין לעולם בסייף דהוא תמוה דא"כ איך משכחת לאחיו ולא לאחותו וכבר תמה בזה הנוב"י ז"ל בתשו' סי' ע"ב, ולהנ"ל א"ש דהא אפי' אי הוה לעולם מיתת סייף מ"מ הוה נפ"מ בהא דלאחיו ולא לאחותו כדי שיהי' ממון לזה ונפשות לזה וכנ"ל וז"פ:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה