שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן כב · ב
עכ"פ הוכחנו מזה דלר"מ מוכרח לומר דבבת כהן לא בעינן שיהי' עדות שאתה יכול להזימה וא"כ ממילא לא קשיא לשי' זו קושית מהר"ץ מהלברשטאט ז"ל:
דהא אמרינן בגמ' דחולין (י"א פ"ב) אתיא מעדים זוממין דאזלינן בתר רובא דאמר רחמנא ועשיתם לו כאשר זמם וניחוש דילמא הך דאסהידי בי' טריפה הוי אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא וכ' התוס' שם דלפ"ז ע"כ א"א לחייב מיתה לעולם רק מטעם רוב דאל"כ הא הו"ל עדות שאי אתה יכול להזימה דניחוש דילמא הך דאסהידי בי' טריפה הוי ע"ש וכ"ה בתוס' מכות (ז' ע"ב):
וא"כ שפיר ניחא הא דבת כהן בשריפה דאין לומר כיון דממנ"פ נהרג לא אזלינן בתר רובא דז"א דהא אם לא ניזיל כלל בתר רובא א"כ לא יהי' אפשר למידן אותה אפי' בחנק דהא הו"ל עדות שאי אתה יכול להזימה דניחוש דילמא הך דאסהידי בה טריפה הויא וא"כ ע"כ מוכרח למיזל בתר רובא דשוב ל"ה בין מיתה למיתה וא"כ מה לי אם אזלינן בתר רובא דאינן טריפות ונידון אותה בחנק או ניזל בתר רובא דאבי' הוא ונידון אותה כדינא בשריפה, ובשלמא אם גם בבת כהן הוה בעינן שיהי' עדות שאתה יכול להזימה וא"כ בין כך ובין כך הוה בעינן למיזל בתר רובא דאינן טריפות ובבת כהן הוה בעינן עוד רוב אחד דאבי' הוא שוב הוי אמרינן דלענין רוב השני הוי בין מיתה למיתה ולא אזלינן בתרי', אבל לר"מ לשי' דגבי בת כהן לא בעינן שיה' עדות שאתה יכול להזימה וא"כ לא איכפת לן אם טריפה היא משא"כ אם נדון אותה בדין בת ישראל יהי' מוכרח ליזל בתר רובא דאין טריפות וא"כ בכל אחד אין צריכין רק לרוב אחד ושוב ל"ה בין מיתה למיתה וא"ש מיושבת קושית מהר"ץ מהלברשטאט ז"ל ור"ת בעל סברא זו דבין מיתה למיתה לטעמי' בזה וז"פ:
וזהו דמדייק דתלמידו של ר"מ משמי' דר"מ אמר הא דדנוה לתמר מדין בת כהן דלר"מ לטעמי' אף בלא קיבל בה אבי' קדושין ל"ה בין מיתה למיתה ודו"ק:
ויש להעיר עוד בזה מד' התוס' סנהדרין (מ' ע"ב) ד"ה מנין ומד' התוס' סוטה (כ"ז ע"ב) בשם הירושלמי ע"ש ודו"ק: