שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן כא · ב
והנה בענין אי בעינן פת גמור או סגי בפת הבאה בכסנין שי' המג"א ז"ל ובסי' ר"פ) דאפשר דיוצאין בפת הבב"כ ג"כ ע"ש שכ' מם מ ליישב בזה קו' הבה"ז איך אכלו הראשונים ז"ל חוליהן בטהרה בשבת כשהיו טבו"י ותי' שאכלו פת שלא הוכשר שנילוש במי פירות:
והנה כן הי' נראה לי לכאורה בדעת הר"ן ז"ל בסוכה שם שכ' ליישב הא דאיצטריך קרא דבערב תאכלו מצות לחיוב מצה בליל פסח תיפוק לי' דבעי פת משום יו"ט וא"א בחמץ ותי' דמשום יו"ט יוצא במצה עשירה ג"כ הה לכאורה מבואר דיוצא בפת הבא בכסנין:
ואכן המג"א ז"ל (בסי' תע"א סק"ד) כ' דגם דעת הר"ן ז"ל דבעינן פת גמור שמברכין עליו בהמ"ז והא דכ' מצה עשירה היינו שמן מעט דאין יוצאין בו חובת מצה אף שהוא עדיין פת לברך עליו בהמ"ז ומביא ראי' מהא דחלות תודה דרביעית היא ומתחלקת לכמה חלות ע"ש:
וכ"ה בבעה"מ פסחים (פ"י) דאין יוצאין רק בפת שמברכין בהמ"ז ע"ש וע' מג"א (סי' קפ"ח):