שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן כא · א
הנה עיקר הדין הוא מחלוקת הראשונים ז"ל בש"ס דברכות (מ"ט) בהא דקאמר התם דאי בעי אכיל אי בעי לא אכיל אבל שבת ויו"ט לא סגי דלא אכיל ע' בזה בתוס' שם ודעת הר"ן ז"ל במס' סוכה פ"ב דהוא מדאורייתא וכ"כ הלבוש באו"ח (סי' רע"ד) וכ"פ הט"ז באו"ח (סי' תרע"ח) וכ"ה במג"א (סי' רנ"ד) ואכן שי' ר"ת ז"ל בס' הישר וכ"ה במרדכי במס' מגילה דאינו אלא דרבנן:
וע"ע בתשו' הרשב"א (ח"א סי' תרי"ד) במ"ש דמשו"ה ס"ל להרמב"ם ז"ל דהנשבע להתענות בשבת לוקה משום דס"ל לרבינו ז"ל דמדאורייתא חיוב גמור הוא לאכול פת ע"ש:
ואם כי דברי מרן הרשב"א ז"ל תמוהים לכאורה דהא אפי' מאן דס"ל דסעודת שבת לאכול פת אינו דאורייתא מ"מ יודה דאיסור תענית דאוריתא וש"ס שלימה שנינו במס' תענית (י"ז) שבתות ויו"ט לפניהם מותר מה הפרש בין זה לזה כו' שבתות ויו"ט דאורייתא וא"צ חיזוק ע"ש אבל עכ"פ מבואר דשי' הרשב"א ז"ל אליבא דהרמב"ם ז"ל דסעודת שבת ויו"ט בפת הויא דאורייתא:
וכן יש להעיר עוד בהא דתענית בשבת מדאורייתא מברייתא דיבמות (צ"ג ע"ב) למען תלמד ליראה כל הימים אלו שבתות ויו"ט לאמר דחורמין שלא מן המוקף ע"ש וע"ע בתוס' ברכות (מ"ט) שהקשו מהא דמר ברי' דרבינא יתיב בתעניתא כולי' שתא ותי' דהוא משום תענית חלום ע"ש: