אור ברסלב
שות אור המאיר סימן יט › ד

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן יט · ד

ג

ובענין זה יש לעמוד אהרמב"ם ז"ל שבה' מעה"ק (פ"ט הכ"א) כ' והכהן לוקח מן הכל ארבע חלות שנאמר אחד מכל קרבן ולא הביא כלל דבעינן שיהי' מחובר דוקא:

וביותר קשה דבש"ס דמנחות שם אמר מר ממנו מן המחובר אלא מעתה ואת כל חלבו ירים ממנו מה דרשת בי' ומשני כדר"ח שלא ינתח האיברים ואח"כ יפריש ע"ש ורבינו ז"ל פסק כהאי מימרא דר"ח שלא ינתח קודם שיפריש וכמבואר בדבריו בה' מעה"ק שם ופ"ט ה"ו) ואמאי השמיט דין זה דמחובר בתרומת לחמי תודה:

והנה לפ"מ שביארנו בדעת רש"י ותוס' והר"ש ז"ל דדומה למוקף דתרומה יש לעיין לדעת הרמב"ם ז"ל דבתרומה די שיהי' בבית אחד וכמו שביאר דעתו (בפ"ג מה' תרומות ה"ז) שכ' וז"ל אין תורמין תרו"ג אלא מן המוקף כיצד הי' לו חמשים סאים בבית זה וכו' מהו הדין לענין לחמי תודה, וע"ע רמב"ם ה' בכורים (פ"ה ה"ג):

והנה הראב"ד ז"ל בהשגות (בפ"ג מה' תרומות ה"כ) כ' טעם לתרו"ג שאין ניטלת אלא מן המוקף משום שניטלת באומד ולא יוכל לכוין כשיעור ע"ש:

מוכח מזה דהא דמוקף אינו אלא מדרבנן דהא מדאורייתא קיי"ל דחטה אחת פוטרת את הכרי ול"ש שמא לא יכוין כשיעור וע' תוס' מנחות (נ"ד ע"ב) ד"ה כשם שכ' כן דמדאורייתא אין שום רבותא בתרו"ג שניטלת באומד כיון דלא בעיא שיעור ע"ש:

והרדב"ז ז"ל בלשונות הרמב"ם כ' דגם דעת רבינו ז"ל כן דאיסור שלא מן המוקף אינו אלא דרבנן וקרא דממנו אסמכתא בעלמא הוי והביא ראי' מהא דפסק הרמב"ם ז"ל (בפ"ג דתרומות הי"ז) דאם תרם תרו"ג שלא מן המוקף הויא תרומה וא"צ לחזור ולתרום ע"ש:

ולענ"ד יש להעיר בזה ממ"ש התוס' ב"ק (קט"ו ע"ב) בהא דאמרינן התם הרי שהי' טעון כדי יין וכדי שמן וראה שהן משתברות לא יאמר הר"ז תרומה ומעשר על פירות שי"ל בתוך ביתי ואם אמר לא אמר כלום והקשו התוס' ז"ל מאי אריא משתברות מטעם שהם הפקר תיפוק לי' דהוי שלא מן המוקף ותי' דנקט משתברות משום דבעי למתני סיפא ואם אמר לא אמר כלום פי' דאי משום שלא מן המוקף הי' מותר בדיעבד וע' כ"מ (בפ"ג דתרומות הי"ז):

והרי התוס' ז"ל ס"ל דמוקף מדאורייתא ואפ"ה מותר בדיעבד אם תרם שלא מן המוקף:

ולכאורה יש להעיר בזה דהא מבואר בתוס' גיטין (ג' ע"ב) דבדאורייתא אין חילוק בין לכתחילה לדיעבד וא"כ ע"כ מוכרח כהרדב"ז דמוקף ל"ה אלא דרבנן דאל"כ אמאי אם תרם תרומתו תרומה:

ואכן נראה דגם זה. לק"מ לפמ"ש התוס' נדה (ס"ו ע"ב) דבמצוה שפיר יש חילוק בין לכתחילה לדיעבד אף בדאורייתא ע"ש:

עכ"פ אין הכרע לומר דהרמב"ם ז"ל ס"ל דמוקף ל"ה רק דרבנן ודו"ק:

ועוד ע' בזה בתשו' הרשב"א (ח"א סי' קכ"ז) דדעת השואל שם דמוקף אינו אלא דרבנן ומטעם שכ' רש"י ז"ל דשמא אינו בעין והרשב"א ז"ל כתב לו בתשובתו דקרא דממנו דרשה גמורה הוא והביא ראי' מיבמות (צ"ג) למען תלמד ליראה להתיר תרומה לכבוד שבת ויו"ט ופריך איצטריך קרא למשרי טלטול אלא לאו כה"ג פי' דאתא קרא להתיר שלא מן המוקף הרי להדיא דמדאורייתא בעינן מוקף דאל"כ תיהדר קושיא לדוכתא וכי איצטריך קרא למשרי שלא מן המוקף דרבנן אע"כ דמדאורייתא בעי מוקף:

והנה רש"י ז"ל פי' שם פירוש אחר דלמשרי כה"ג היינו על דבר שלא בא לעולם וא"כ שפיר הי' אפשר לדעת רש"י כדעת השואל שברשב"א שם דל"ה מוקף אלא דרבנן אבל כבר ביארתי שי' רש"י בזה וכנ"ל:

אוהבו דו"ש:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה