שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן יט · ג
ועפ"מ שביארנו לשי' רש"י ז"ל לחלק בין מוקף דתרו"ג למוקף דתרו"מ א"ש ליישב ג"כ המשנה דבכורים (פ"ב מ"ה) תרומת מעשר שוה לבכורים ולתרומה ניטלת שלא מן המוקף כבכורים ויש לה שיעור כתרומה והקשו בזה התוס' והר"ש ז"ל דהלא הא דתרומה יש לה שיעור הוא רק מדרבנן והרי מדרבנן גם מוקף בעינן בתרומת מעשר ותי' דהאי דקתני יש לה שיעור היינו למטה דאין עושה כל שדהו תרומה ע"ש:
אבל לשי' רש"י ז"ל אתיא המשנה כפשטא דהא לא דמיא לתרומה דבעי מוקף בכלי אחד ובתרו"מ דיו אם יודע שהוא בעין והרי זה גם בבכורים בעינן שירשום ויאמר הרי אלו בכורים וכמשנה דבכורים (פ"ג מ"א) ובכ"ד:
וכן א"ש לשי' רש"י ז"ל התוספתא דסוף טבו"י בד"א בתרומת ראשית שאינה ניטלת אלא מן המוקף אבל בתרו"מ הר"ז שלם ותמה ע"ז הר"ש ז"ל שם דהא גם בתרומת מעשר בעינן מוקף ולהנ"ל א"ש דאף דבעי מוקף אבל לא כתרומה ודיו אם הוא לפניו וממילא א"צ לקרות לה שם בשפת העלאה דוקא וז"פ:
ואכן מה דיש להעיר אשי' רש"י ז"ל הוא ממה ששנינו בתוספתא דתרומות (פ"ג שם) שקי תבואה כולם בהקפה אחת תורמין ומעשרין מזה על זה, וכן מבואר עוד בירושלמי דמע"ש (פ"ג ה"ו) במשנה דעד שלא גפן הרי שהי' חמשה שקים בגורן שמא אין תורמין ומעשרין מזה על זה הרי מבואר דלא בעינן שיהי' בכלי אחד:
ולפ"ד הירושלמי שם נראה עוד דיהי' תליא בפלוגתא דב"ש וב"ה דב"ש דס"ל מפתח וספרה לגת לית להו הא דחמשה שקים ע"ש:
ואכן בירושלמי תרומות (פ"ב ה"א) בעון קומי ר' יוסי היתה מפה באמצע א"ל היינו חמשה שקים בגורן דתני חמשה שקים בגורן אין תורמין ומעשרין זע"ז, ומדברי הירושלמי אלו מבואר בהיפוך דבעינן שיהי' בכלי אחד:
וראיתי בפ"מ שם שהרגיש בד' התוספתא הנ"ל וכ' לחלק בין אם השקים זה על זה דאז הוין ככלי אחד ובין שהן מוקפין זה אצל זה דהויא הפסק ע"ש:
ונ"ל דדבריו מוכרחין לפי שי' התוס' דתרו"מ גזירה אטו תרו"ג דתקשה הש"ס דמנחות הנ"ל דקאמר ר"א דרבי אבא הי' נוטל עשר גרוגרות שבמקצוע כו' דהא הכא א"ר יוסי גופי' דהוי הפסק וע"כ משום שהי' נותן המקצוע על הכלכלה ובכה"ג ל"ה הפסק וכן מדוייק בלשון הרגמ"ה ז"ל שהי' נותן הכלים זע"ז ע"ש:
ואכן כבר ביארתי דלדעת רש"י ז"ל אפי' בכה"ג ל"ה מוקף וצ"ע: