שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן יט
שוכט"ס לכ' ידידנו הרב החו"ב צמ"ס וכו' מו"ה אלטר פינקל נ"י מיקירי קרתא קאלאמעא יצ"ו.
מכתבו הגיעני ומה שהקשה דברי רש"י ז"ל אהדדי דבעירובין (ל' ע"ב) על הא דפריך הש"ס שם וכי נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף פירש דבעינן מוקף בכלי אחד ומוכח דאפי' סמוכין שניהם לפנינו לא מהני אם אינם בכלי אחד ובמס' גיטין (ל') ובכ"ד בש"ס פירש"י דטעמא דבעינן מוקף הוא משום שמא יסמוך בתרומתו על מה שאינו בעין משמע דאם הוא בעין מהני וכ"ש דלא בעינן בכלי אחד עכ"ק:
תשובה
א
הנה באמת בגיטין (ל' ע"ב) הקשו התוס' ז"ל על שי' רש"י דהטעם הוא שמא יסמוך על מה שאינו בעין דהא אפי' בשתיהן לפניו ג"כ בעינן מוקף והרי בעין הוא לפנינו אלא מוקף בתרו"ג הוא דאורייתא ובתרו"מ גזרי אטו תרומה גדולה עכ"ל התוס' שם:
והנראה בזה דרש"י ותוס' ז"ל לשי' אזלי דהנה בש"ס מנחות (פ"ז ע"ב) לענין תרומת לחמי תודה אמרינן והקריב ממנו מן המחובר ופירש"י ז"ל מן המחובר שיהי' כולן בכלי אחד ליטול תרומה ובגמ' שם אמרינן איני יודע מכמה הוא תרומה ת"ל ממנו תרומה לה' וכתיב בתרו"מ ממנו לגז"ש כו'
ובתוס' שם הקשו על פירש"י ז"ל שכ' דממנו מורה לן שיהי' כולן בכלי אחד מאי שנא מקרא דממנו דכתיב גבי תרומה ודי כשיהי' מוקף ולא בעינן כלי אחד דוקא ע"ש בתוס':
ובאמת לפי שי' רש"י ז"ל עירובין הנ"ל הלא גם גבי תרומה בעינן בכלי אחד וא"כ ממילא מיושב קושית התוס' ז"ל דלרש"י כל היכי דכתיב ממנו בעינן שיהי' מוקף בכלי אחד בין בלחמי תודה בין בתרומה:
והנה לכאורה קשיא דהא האי ממנו כתיב גבי תרומת מעשר והרי בתרו"מ לא בעינן כלל מוקף מדאורייתא אלא מגזירה דרבנן:
אבל באמת זה ל"ק דאמרינן בירושלמי תרומות והובא בתוס' גיטין שם ובכ"ד בכל אתר למידה ומלמדה לבר מתרו"מ דכתיב בי' ממנו והוא מלמדה לתרומה גדולה ואינה למידה לתרומת מעשר ע"ש ומבואר דקרא דממנו דכתיב בתרומת מעשר לא קאי אדידי' רק אתרומה גדולה:
וא"כ מעתה ידעינן דתרומה גדולה בעי מדאורייתא מוקף מקרא דממנו ומשו"ה בעי לשי' רש"י ז"ל כלי אחד דדמיא לחמנו דלחמי תודה אבל בתרומת מעשר אינו אלא דרבנן ומטעם גזירה שמא אינו בעין וא"כ אפי' רק שתיהן לפניו דיו:
וא"כ א"ש שי' רש"י ז"ל דבעירובין דקאי על הא דמערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה דבתרומה גדולה איירי משו"ה מפרש הא דמוקף בכלי אחד דוקא דהא דאורייתא הוא מקרא דממנו וכנ"ל אבל בגיטין דקאי על תרומת מעשר וכמבואר בגמ' שם וזה ל"ה אלא מטעם שמא אינו בעין לכן לא בעי מוקף בכלי:
ב
והנה תרומת מעשר דבעי מוקף מדרבנן כבר ביארתי דנחלקו בזה רש"י ותוס' ז"ל שי' רש"י ז"ל הוא מטעם שמא אינו בעין ושי' התוס' ז"ל הוא משום גזירה תרו"מ אטו תרו"ג ויש להבין טעם מחלוקתן:
ונראה דאזלי לשי' דפליגי בקרא דממנו דתרומה אי בעי כלי אחד דוקא דהנה כבר ביארו התוס' במנחות שם דיש ראי' לשי' רש"י דכל היכי דכתיב ממנו משמע בכלי אחד מהא דכתיב והרים ממנו בקומצו ואמרינן שלא יביא עשרון משני כלים:
והר"ש ז"ל (במס' מע"ש פ"ג מ"ו) הורה ג"כ כשי' התוס' דלא בעינן כלי אחד בתרומה והוקשה לו מהא דעשרון ותי' דשאני מנחה דבעי קידוש בכ"ש ומשו"ה תליא בכלי דוקא משא"כ בתרומה דלא תליא בכלי וכן לחמי תודה דבשחיטת הזבח מתקדשים ג"כ לא בעינן שיהי' מוקף בכלי אחד ע"ש:
והנה לדעת רש"י ז"ל דגם לחמי תודה בעינן מוקף בכלי ממילא לא מחלק בין מה דבעי כ"ש או לאו ויליף שפיר גם תרומה מקרא דממנו דכתיב גבי תרומה:
ומעתה יש לתמוה לדעת רש"י ז"ל מש"ם מנחות (נ"ד מ"ב) אר"א ברבי אבא הי' נוטל עשר גרוגרות שבמקצוע על תשעים שבכלכלה ופירש"י ז"ל מקצוע כלי שנותנים בו הגרוגרות:
וא"כ הרי לדעת רש"י ז"ל בעינן שיהי' בכלי אחד והיכי חשיב כאן מוקף כיון דהויין בשני כלים וכבר הקשה כן הרגמ"ה זצ"ל בפירושו ותי' שסומכין הכלים זה על זה ע"ש:
ואכן לדעת רש"י ז"ל דבעינן דומיא דמנחה הדק"ל דהא בהדיא אמרינן בש"ס מנחות (כ"ד) דגם כה"ג לא חשיב מחובר לענין מנחה כדאמרינן התם דאפי' חק קפיזא בקבא חשיב שני כלים וע"ע תוס' מנחות (ס' ע"א) לענין מתן שמן בכלי על מנחה שהיא חרבה ע"ש והרי לדעת רש"י ז"ל בעינן גם בתרומה ממנו כמו במנחה וכנ"ל:
ואכן הא באמת לק"מ דהא במנחות שם מוקמינן להאי ברייתא בתרומת מעשר דקתני עשר ע"ש:
ומעתה לרש"י ז"ל לשי' דבתרומה גדולה בעינן מוקף בכלי אחד ע"כ מוכרח דטעמא דתרומת מעשר לא משום גזירה דתרומה גדולה דא"כ גם בתרומת מעשר הוי בעי כלי אחד והיכי הי' מעשר המקצוע והכלכלה כאחד וע"כ דטעמא אחרינא בתרו"מ והיינו משום גזירה דשמא אינו בעין:
אבל התוס' ז"ל לשי' דס"ל דלא בעינן מוקף בכלי אחד אף בתרומה גדולה שפיר ס"ל דטעם דתרומת מעשר הוא משום גזירה דתרומה גדולה ודו"ק:
ג
ועפ"מ שביארנו לשי' רש"י ז"ל לחלק בין מוקף דתרו"ג למוקף דתרו"מ א"ש ליישב ג"כ המשנה דבכורים (פ"ב מ"ה) תרומת מעשר שוה לבכורים ולתרומה ניטלת שלא מן המוקף כבכורים ויש לה שיעור כתרומה והקשו בזה התוס' והר"ש ז"ל דהלא הא דתרומה יש לה שיעור הוא רק מדרבנן והרי מדרבנן גם מוקף בעינן בתרומת מעשר ותי' דהאי דקתני יש לה שיעור היינו למטה דאין עושה כל שדהו תרומה ע"ש:
אבל לשי' רש"י ז"ל אתיא המשנה כפשטא דהא לא דמיא לתרומה דבעי מוקף בכלי אחד ובתרו"מ דיו אם יודע שהוא בעין והרי זה גם בבכורים בעינן שירשום ויאמר הרי אלו בכורים וכמשנה דבכורים (פ"ג מ"א) ובכ"ד:
וכן א"ש לשי' רש"י ז"ל התוספתא דסוף טבו"י בד"א בתרומת ראשית שאינה ניטלת אלא מן המוקף אבל בתרו"מ הר"ז שלם ותמה ע"ז הר"ש ז"ל שם דהא גם בתרומת מעשר בעינן מוקף ולהנ"ל א"ש דאף דבעי מוקף אבל לא כתרומה ודיו אם הוא לפניו וממילא א"צ לקרות לה שם בשפת העלאה דוקא וז"פ:
ואכן מה דיש להעיר אשי' רש"י ז"ל הוא ממה ששנינו בתוספתא דתרומות (פ"ג שם) שקי תבואה כולם בהקפה אחת תורמין ומעשרין מזה על זה, וכן מבואר עוד בירושלמי דמע"ש (פ"ג ה"ו) במשנה דעד שלא גפן הרי שהי' חמשה שקים בגורן שמא אין תורמין ומעשרין מזה על זה הרי מבואר דלא בעינן שיהי' בכלי אחד:
ולפ"ד הירושלמי שם נראה עוד דיהי' תליא בפלוגתא דב"ש וב"ה דב"ש דס"ל מפתח וספרה לגת לית להו הא דחמשה שקים ע"ש:
ואכן בירושלמי תרומות (פ"ב ה"א) בעון קומי ר' יוסי היתה מפה באמצע א"ל היינו חמשה שקים בגורן דתני חמשה שקים בגורן אין תורמין ומעשרין זע"ז, ומדברי הירושלמי אלו מבואר בהיפוך דבעינן שיהי' בכלי אחד:
וראיתי בפ"מ שם שהרגיש בד' התוספתא הנ"ל וכ' לחלק בין אם השקים זה על זה דאז הוין ככלי אחד ובין שהן מוקפין זה אצל זה דהויא הפסק ע"ש:
ונ"ל דדבריו מוכרחין לפי שי' התוס' דתרו"מ גזירה אטו תרו"ג דתקשה הש"ס דמנחות הנ"ל דקאמר ר"א דרבי אבא הי' נוטל עשר גרוגרות שבמקצוע כו' דהא הכא א"ר יוסי גופי' דהוי הפסק וע"כ משום שהי' נותן המקצוע על הכלכלה ובכה"ג ל"ה הפסק וכן מדוייק בלשון הרגמ"ה ז"ל שהי' נותן הכלים זע"ז ע"ש:
ואכן כבר ביארתי דלדעת רש"י ז"ל אפי' בכה"ג ל"ה מוקף וצ"ע:
ד
ובענין זה יש לעמוד אהרמב"ם ז"ל שבה' מעה"ק (פ"ט הכ"א) כ' והכהן לוקח מן הכל ארבע חלות שנאמר אחד מכל קרבן ולא הביא כלל דבעינן שיהי' מחובר דוקא:
וביותר קשה דבש"ס דמנחות שם אמר מר ממנו מן המחובר אלא מעתה ואת כל חלבו ירים ממנו מה דרשת בי' ומשני כדר"ח שלא ינתח האיברים ואח"כ יפריש ע"ש ורבינו ז"ל פסק כהאי מימרא דר"ח שלא ינתח קודם שיפריש וכמבואר בדבריו בה' מעה"ק שם ופ"ט ה"ו) ואמאי השמיט דין זה דמחובר בתרומת לחמי תודה:
והנה לפ"מ שביארנו בדעת רש"י ותוס' והר"ש ז"ל דדומה למוקף דתרומה יש לעיין לדעת הרמב"ם ז"ל דבתרומה די שיהי' בבית אחד וכמו שביאר דעתו (בפ"ג מה' תרומות ה"ז) שכ' וז"ל אין תורמין תרו"ג אלא מן המוקף כיצד הי' לו חמשים סאים בבית זה וכו' מהו הדין לענין לחמי תודה, וע"ע רמב"ם ה' בכורים (פ"ה ה"ג):
והנה הראב"ד ז"ל בהשגות (בפ"ג מה' תרומות ה"כ) כ' טעם לתרו"ג שאין ניטלת אלא מן המוקף משום שניטלת באומד ולא יוכל לכוין כשיעור ע"ש:
מוכח מזה דהא דמוקף אינו אלא מדרבנן דהא מדאורייתא קיי"ל דחטה אחת פוטרת את הכרי ול"ש שמא לא יכוין כשיעור וע' תוס' מנחות (נ"ד ע"ב) ד"ה כשם שכ' כן דמדאורייתא אין שום רבותא בתרו"ג שניטלת באומד כיון דלא בעיא שיעור ע"ש:
והרדב"ז ז"ל בלשונות הרמב"ם כ' דגם דעת רבינו ז"ל כן דאיסור שלא מן המוקף אינו אלא דרבנן וקרא דממנו אסמכתא בעלמא הוי והביא ראי' מהא דפסק הרמב"ם ז"ל (בפ"ג דתרומות הי"ז) דאם תרם תרו"ג שלא מן המוקף הויא תרומה וא"צ לחזור ולתרום ע"ש:
ולענ"ד יש להעיר בזה ממ"ש התוס' ב"ק (קט"ו ע"ב) בהא דאמרינן התם הרי שהי' טעון כדי יין וכדי שמן וראה שהן משתברות לא יאמר הר"ז תרומה ומעשר על פירות שי"ל בתוך ביתי ואם אמר לא אמר כלום והקשו התוס' ז"ל מאי אריא משתברות מטעם שהם הפקר תיפוק לי' דהוי שלא מן המוקף ותי' דנקט משתברות משום דבעי למתני סיפא ואם אמר לא אמר כלום פי' דאי משום שלא מן המוקף הי' מותר בדיעבד וע' כ"מ (בפ"ג דתרומות הי"ז):
והרי התוס' ז"ל ס"ל דמוקף מדאורייתא ואפ"ה מותר בדיעבד אם תרם שלא מן המוקף:
ולכאורה יש להעיר בזה דהא מבואר בתוס' גיטין (ג' ע"ב) דבדאורייתא אין חילוק בין לכתחילה לדיעבד וא"כ ע"כ מוכרח כהרדב"ז דמוקף ל"ה אלא דרבנן דאל"כ אמאי אם תרם תרומתו תרומה:
ואכן נראה דגם זה. לק"מ לפמ"ש התוס' נדה (ס"ו ע"ב) דבמצוה שפיר יש חילוק בין לכתחילה לדיעבד אף בדאורייתא ע"ש:
עכ"פ אין הכרע לומר דהרמב"ם ז"ל ס"ל דמוקף ל"ה רק דרבנן ודו"ק:
ועוד ע' בזה בתשו' הרשב"א (ח"א סי' קכ"ז) דדעת השואל שם דמוקף אינו אלא דרבנן ומטעם שכ' רש"י ז"ל דשמא אינו בעין והרשב"א ז"ל כתב לו בתשובתו דקרא דממנו דרשה גמורה הוא והביא ראי' מיבמות (צ"ג) למען תלמד ליראה להתיר תרומה לכבוד שבת ויו"ט ופריך איצטריך קרא למשרי טלטול אלא לאו כה"ג פי' דאתא קרא להתיר שלא מן המוקף הרי להדיא דמדאורייתא בעינן מוקף דאל"כ תיהדר קושיא לדוכתא וכי איצטריך קרא למשרי שלא מן המוקף דרבנן אע"כ דמדאורייתא בעי מוקף:
והנה רש"י ז"ל פי' שם פירוש אחר דלמשרי כה"ג היינו על דבר שלא בא לעולם וא"כ שפיר הי' אפשר לדעת רש"י כדעת השואל שברשב"א שם דל"ה מוקף אלא דרבנן אבל כבר ביארתי שי' רש"י בזה וכנ"ל:
אוהבו דו"ש: