שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן יח · ג
והנה בסוגיין דיבמות בהא דמוקי מתני' דלא תנשא כר"מ פריך הש"ס אי ר"מ אימא סיפא היתה לה חמות אינה חוששת פי' ומותרת לינשא לשוק וניחוש שמא נותן לה שם יבם ומשני משום דהוחזקה לשוק ופריך א"כ רישא דהוחזקה ליבום תתייבם אמר רב נחמן רישא דאיסור כרת חששו סיפא דאיסור לאו לא חששו אמר רבא מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא מה לי איסור לאו מה לי איסור כרת אלא ה"ט כו' ע"ש:
וע' ברשב"א יבמות שם בשם רוב ספרים דגרס במילתי' דר"נ אלא דר"נ ס"ל דבמקום לאו אף היכי דלא הוחזקה לא חיישינן למיעוטא ורבא ס"ל דלא מחלקינן בין איסור לאו לכרת:
ובאמת יש להבין במאי פליגי ר"נ ורבא וביותר קשה לכאורה דהא רבא גופי' מחלק ביבמות (ח' ע"א) לענין ערוה גופי' ל"צ קרא בין לאו לכרת וגם ביבמות (צ"ד) יליף עפ"ז ק"ו מאיסור כרת ליבמה לשוק דהוי רק בלאו ע"ש ואמאי קאמר כאן בפשי' לחלוק על ר"נ:
ונראה דאזלי לשי' דהנה כבר הבאתי דיש לכאורה ראי' דר"מ חייש למיעוט אף משום חשש יבמה לשוק וא"כ אפי' אי הויא בלאו עכ"פ איכא ראי' דר"מ חייש למיעוט גם בלאו ולא בכרת דוקא מכח קו' הנ"ל דתתייבם ממנ"פ ורק עיקר החשש משום צרה וא"כ מוכח דחייש למיעוט ביבמה לשוק ואמאי קאמר ר"נ דביבמה לשוק לא חייש ר"מ ואכן ר"נ ורבא נשי':
דהנה בש"ס סנהדרין (ס"ט ע"א) בהא דכל ימיו של בן סורר אינו אלא שלשה חדשים משום דעובר ניכר לשליש ימי' והו"ל אב ולא בן וקאמר התם ש"מ דיולדת לשבעה אין עוברה ניכר לשליש ימי' דאל"ה בתרי ותילתא סגי ופריך עלה ודילמא התם משום דאזלינן בתר רובא פי' ורוב נשים יולדות רק לט' ועוברן ניכר לג' חדשים ומשני דבכה"ג לא אזלינן בת"ר בד"נ דהתורה אמרה ושפטו העדה והצילו וע' ברש"י שם דבעינן לדונו לזכות ובעינן למיפטרי' משום דראוי להקרא אב ביולדת לשבעה והדר פריך מהא דתנן דהבא על הקטנה מומתין על ידה וניחוש דילמא איילונית היא וע"כ דאזלינן גם. בד"נ בתר רוב ומשני התם דקבלה עלי' הבעל דאפי' אם תהי' איילונית ליהוי קידושין ע"ש:
והנה בש"ס יבמות (ל"ז פ"א) בהא דתנן דספק בן ט' לראשון ספק בן ז' לאחרון מביא אשם תלוי קא"ל רבא לר"נ ואמאי לא ניזול בתר רובא דיולדת לט' ומשני לי' ר"נ דיולדת לתשעה עוברה ניכר וזו הואיל ולא הוכר עוברה איתרע לה רובא ופירש"י ז"ל שם דהא דפסיקא לי' דמתני' בלא הוכר היינו דאל"כ לא הוי ספק והנה זה ניחא רק למאי דאמרינן בסנהדרין דיולדת לשבעה אין עוברה ניכר וא"כ אי הוי כאן הוכר עוברה ל"ה ספק אבל אם נימא דגם ביולדת לשבעה עוברה ניכר א"כ שוב הויא ספק אף בהוכר עוברה וכמבואר בירושלמי יבמות (פ"ד ה"ב) היכי שבא עלי' לאחר ארבעים יום והוכר עוברה לאחר חמשים דיש כאן שלימים לראשון ומקוטעין לשני וע' בתוס' ר"ע מה שהעיר קצת בזה ולא הביא מד' הירושלמי וע"כ מוכרח דס"ל לר"נ דיולדת לשבעה אין עוברה ניכר לשליש ימי' וא"כ שפיר ס"ל דלא אזלינן בתר רובא בד"נ ואפ"ה הוי ימיו של בן סורר ג' דיולדת לז' אין עוברה ניכר ושוב קשיא הא דמומתים על ידה וע"כ מוכרח לאוקמא בקיבלה עלי':
והנה התוס' בריש יבמות במה שהקשו לר"מ דאמר שמא תמצא איילונית ואמאי לא נימא דתתייבם ממנ"פ כ' דלמאי דמוקמינן בסנהדרין כשקבלה עלי' מבואר דמהני קבלה אתיא גם הכא שפיר דחייש ר"מ לאשת אחיו שקבלה ע"ש:
וא"כ לר"נ לשי' דמוקי הא דמומתים על ידה בסנהדרין בשקבלה עלי' שפיר איכא החשש משום היא עצמה שמא תמצא איילונית וכגון היכי שקבלה אחיו עלי' וכד' התוס' הנ"ל ומשו"ה קמשני דלאיסור כרת חששו לאיסור לאו לא חששו:
אבל רבא לשי' דלא ס"ל ביבמות שם כר"נ ולדידי' שפיר אמרינן דגם יולדת לשבעה עוברה ניכר לשליש ימי' והא דבן סורר היינו משום דאזלינן בת"ר ולא מוקי הא דמומתים על ידה בקבלה עלי' וע"כ הא דחייש ר"מ לשמא תמצא איילונית היינו משום הצרה וא"כ שפיר קאמר דגם בלאו חישינן למיעוטא ופליג אר"נ ביבמות:
ויש עוד להעיר מש"ס יבמות י"ב בהא דפליגי רב אסי ורבא ומד' הרמב"ן ורשב"א יבמות (קי"ט) שכ' דלמסקנא מוקמינן מתני' אפי' כרבנן ודו"ק וכן יש להעיר עוד מש"ס סנהדרין (פ"ד) דמחלק רק בין ששגג בחנק או בלאו וע' משל"מ הנ"ל בזה: