אור ברסלב
שות אור המאיר סימן יג › ח

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן יג · ח

ז

ומעתה נדע גם עמקות דברי התוס' ז"ל שכ' בר"ה שם דאפשר שטבלה בחמישי לחג ויצחק נולד באחרון של פסח דהיינו לפי חשבון ו' חדשים וב' ימים ואילו ביבמות כ' התוס' דיולדת למקוטעין היינו ו' חדשים ויום אחד והשתא יהי' א"ש הכל:

ומקודם אבא חשבונה לדעת אימתי הי' מולד תשרי של שנה זו שנולד בה יצחק וגם ע"פ חשבון זה לדעת קביעות השנה הנ"ל:

כבר ידעת שק"ז מחזורים וט"ו שנים עברו עד תשרי שנה זו אליבא דר"א דאמר בתשרי נברא העולם ואליבא דר"י דאמר בניסן נברא העולם עבר עוד חצי שנה:

וידוע כי אחר כל שנה פשוטה שהיא י"ב פעמים א' תשצ"ג (כי השביעיות אינן עולין במנין וכידוע] נשאר יתרון ד' ימים ח' שעות תתע"ו חלקים, ואחר שנה מעוברת שהוא י"ג פעמים א' י"ב תשצ"ג נשאר היתרון ה' ימים כ"א שעות תקפ"ט חלקים:

ואחר כל מחזור אשר הוא י"ב שנים פשוטות וז' מעוברות נשאר היתרון אחרי נכיון כל השביעיות וכנ"ל ב' ימים ט"ז שעות תקצ"ה חלקים, נמצא יתרון כ' מחזורים שהוא כ' פעמים ב' ט"ז תקצ"ה עולה נ"ג ימים י"ט שעות כ' חלקים ואחרי נכיון השביעיות נמצא היתרון ד' ימים י"ט שעות כ' חלקים, ונמצא יתרון ק' מחזורים שהוא ה' פעמים ד' י"ט כ' עולה כ' ימים צ"ה שעות ק' חלקים דהיינו כ"ג ימים כ"ג שעות ק' חלקים ואחרי נכיון השביעיות נמצא עולה היתרון מן הק' מחזורים ב' ימים כ"ג שעות ק' חלקים, ועתה צא וחשוב יתרון הז' מחזורים היינו ז' פעמים ב' ט"ז תקצ"ה, ז' פעמים ב' ימים הם י"ד יום שהם שתי שבועות שלמות שאין לנו עסק בחשבונן, ז' פעמים ט"ז שעות הם קי"ב שעות, ז' פעמים תקצ"ה הוא ד' אלפים קמ"ה חלקים שהם ג' שעות תתקכ"ה חלקים, חשוב אותו עם הנשאר לך מן הק' מחזורים הנ"ל ב' ימים כ"ג שעות ק' חלקים יעלה בידך ז' ימים י"ח שעות תתרכ"ה חלקים ואחרי נכיון הז' ימים נשאר לנו יתרון הק"ז מחזורים י"ח שעות תתרכ"ה חלקים:

ועתה נחשוב היתרון מן הט"ו שנים של מחזור הק"ח שהם ה' שנים מעוברות וי' שנים פשוטות, ה' פעמים ה' כ"א תקפ"ט הוא כ"ט ימים י"א שעות תשפ"ה חלקים, ואחרי נכיון השביעיות. נשאר יום אחד י"א שעות תשפ"ה חלקים, י' פעמים ד' ח' תתע"ו הוא מ"ג ימים ט"ז שעות ק"כ חלקים ואחרי נכיון השביעיות עולה היתרון יום אחד ט"ז שעות ק"כ חלקים:

ועתה צרף הכל יחד היינו יתרון הק"ז מחזורים שהוא י"ח שעות תתרכ"ה חלקים, ויתרון ה' שנים מעוברות שהוא יום א' י"א שעות תשפ"ה חלקים, ויתרון י' שנים פשוטות שהוא יום אחד ט"ז שעות ק"כ חלקים נמצא ס"ה ג' ימים כ"ב שעות תת"נ חלקים, נמצא שאליבא דר"א הי' המולד ליל ו' ג' שעות תתרנ"ד חלקים כי אחר שתוסיף הסך הנ"ל ג' כ"ב תת"נ על מולד הראשון ב' ה' ר"ד יעלה בידך ו' ג' תתרנ"ד:

ולר"י דאמר בניסן נברא העולם נמצא הי' היתרון עד ניסן הנ"ל ג' כ"ב תת"נ כי כבר נשלמו הק"ז מחזורים וט"ו שנים עד ניסן וכנ"ל ועתה עד חדש תשרי שאנו עומדין בו עבר עוד חצי שנה שיתרונו ב' ד' תל"ח ס"ה ו' ג' ר"ח תנהו על מולד בהר"ד ותמצא מולד תשרי מאותה השנה אחרי נכיון השבוע ליל א' ח' שעות תי"ב חלקים:

והנה דרך ידיעת השנה אם חדשי חשון וכסלו הם חסרים או מלאים או כסדרם כך הוא, תדע תחילה יום שנקבע ר"ה ותדע יום קביעת ר"ה שלאחרי' ותחשב מנין הימים שביניהם חוץ מן יום הקבועה של זה ושל זה ואז אם תמצא ביניהן בשנה פשוטה שני ימים ובשנה מעוברת ד' ימים יהי' חדשי' חסרין ואם תמצא ביניהן ג' ימים בשנה פשוטה ובשנה מעוברת ה' ימים יהיו חדשי' כסדרן ואם תמצא ביניהן ד' בפשוטה ו' במעוברת יהי' חדשים שלמים, ע' בזה ברמב"ם ה' קה"ח (פ"ח):

ומעתה נמצא לשי' ר"י שהי' המולד א' ח' תי"ב לא יהי' רק ב' ימים בין קבועה לקבועה שהרי ר"ה לא נקבע ביום המולד מטעם לא אד"ו ראש וכמ"ש התוס' בפסחים (נ"ח ע"ב) וכ"ה ברבינו חננאל שם וכ"ה בתוס' סנהדרין (י"ג ע"א) ד"ה ור"י ובתוס' מנחות (ס"ה ע"ב) ד"ה מה ואפי' לשי' רש"י ז"ל שם דבזמן הראי' ל"ה מקפידין על בד"ו של פסח מ"מ הי' מקפידין על אד"ו וכמבואר בלח"מ (פ"א מה' תמו"ס) [וע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רפ"ד וטור יו"ד סי' רס"ו בשם הרא"ש ובחיי פ' בא ואברבנאל שם] ונמצא יום הקבועה ביום ב', ומעתה אם השנה הבאה היתה פשוטה והי' מולד ר"ה בליל ה' י"ז שעות ר"ח חלקים והקבועה בו ביום נמצא בין קבועה לקבועה רק ב' ימים דהיינו יום ג' ויום ד':

וא"כ מעתה שפיר צדקו דברי התוס' ז"ל שהרי התוס' קאי שם לומר דלא הי' צריך לאוקמה דשנה מעוברת היתה אלא אפי' אי פשוטה היתה יהי' אתי שפיר והרי אילו היתה פשוטה ל"ה בין קבועה לקבועה אליבא דר"י אלא ב' ימים בלבד וא"כ חדשי אותה השנה חשוון וכסלו הי' שניהם חסרים ונמצא אותם הו' חדשים ב' מלאים וד' חסרים שהם רק קע"ו ימים כשתי התקופות ואנן בעינן שני תקופות ושני ימים דהיינו קע"ח ימים וא"כ אם נאמר שילדה בששי של חג הרי התם בסוגיא קאמר ר"י ג"כ דבפסח נולד יצחק וא"כ לדידי' לא יהי' רק קע"ז ימים וע"כ הוכרחו התוס' ז"ל לומר עד אחרון של פסח כי אז ישלמו קע"ח ימים במכוון ודו"ק כי נכון הוא בעזהשי"ת:

אוהבך הדו"ש:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה