אור ברסלב
שות אור המאיר סימן יג › ז

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן יג · ז

ו

והנלענ"ד בס"ד ליישב הכל קושיא חדא בירך חבירתה, ואקדים לך מאמר אחד בחכמת התכונה אשר השבתי לרב גדול אחד תוכן ומקובל שליט"א בעיר יאסי יצ"ו לבאר לו דבר אחד בספר העיבור של הראב"ע ז"ל:

וז"ל הראב"ע ז"ל שם בספר העיבור שלו שמואל חלק התקופות בחלקים שוים וזה כנגד גלגלה רק כנגד גלגל המזלות לא יתכן עכ"ל והדברים האלה של הראב"ע ז"ל הם מעטי הכמות ורבי האיכות, וזה דבר תשובתי:

הנה אלו הד' תקופות ידועות, תקופת ניסן היא כשתגיע החמה לראש מזל טלה והימים מתחילים להאריך, ותקופת תמוז היות השמש בראש מזל סרטן ואז הימים בתכלית האורך ומשם ואילך מתחילין לקצר, ובנקודת תקופת תשרי תגיע החמה לראש מזל מאזנים ואז מתחילין הימים לקצר מן הלילות, ובנקודת תקופת טבת תגיע החמה לראש מזל גדי ואז הימים בתכלית הקיצור ומשם ואילך מתחילין להאריך:

ועתה דע את אשר ראו חוקרי התכונה בעיונם, כי הילוך השמש בגלגלו איננו שוה כפעם בפעם ומצאו אשר בחדשי החורף מהלכו במהירות יותר מבחדשי הקיץ עד שבאו לדעת סיבת הדבר הנפלא הזה ומצאו כי הגלגל אשר גוף השמש תקוע בו הוא גלגל היוצא מרכז:

פירושו כי ט' גלגלים הם זה למעלה מזה כדורים עגולים מכל צד כדור בתוך כדור כגלדי בצלים וכדור הארץ בתוך אותם הגלגלים וזאת הארץ היא כמרכז לכולם עד שמחמת סיבובם במהירות דוחים את הארץ מכל צד ונשארת עומדת על מרכזה אבל גלגל השמש איננו כשאר כל הגלגלים רק גלגלו הוא יוצא מרכז כלומר שאין מרכזו שוה למרכז הארץ כמרכז כל הגלגלים רק מרכזו יוצא ממרכז כדור הארץ כזה צורה א' בצורה זו תמצא שלשה הגלגלים הקודמים לגלגל השמש ומרכז הארץ הוא מרכז הגלגלים כי הקו החותך את הארץ הוא חותך גם לאלה הגלגלים וגלגל אחד נקרא גלגל חמה הוא משוך לצד צפון וע"כ מרכזו יוצא ממרכז הארץ והגלגלים ג"כ לצד צפון:

והנה לכאורה הדבר זר לומר כן שהרי כתב הרמב"ם ז"ל (בפ"ג מה' יסוה"ת ה"ב) כי אין בין גלגל לגלגל ריקות כלל וא"כ איך משכחת לה יוצא מרכז, אמנם דבר זה למדתי מתורת רבינו הר' חיים ויטאל ז"ל תלמיד רבינו האר"י החי ז"ל כפי מה שכתב בספר התכונה שלו וכך הוא הענין שגלגל זה היוצא מרכז איננו גלגל נפרד לעצמו כמו שאר הגלגלים אמנם הוא גלגל נתון תוך מחצית עובי דפנותיו של גלגל אחר כי יש גלגל אחר אשר יוצרו חולקו בעוביו לשנים וכל עובי גלגל היוצא נתון תוך ב' החצאין קליפתו החיצונה של הגלגל הזה הנחלק מכסה על חיצונית גלגל היוצא וקליפתו הפנימית מכסה פנימית גלגל היוצא והוא מלובש מב' צדדיו וגלגל זה המלבישו הוא הנקרא גלגל הדומה של השמש, והנה אם הי' נתחלק הגלגל הדומה הזה בעוביו לב' חצאין שוין ודאי הי' הדבר מחייב שמרכז גלגל היוצא ומרכז גלגל הדומה יהי' שוה ומרכז שניהם יהי' שוה ג"כ למרכז הארץ וכמובן, אבל יען לא נחלק עוביו במחצית שוה אלא נטוי מעט באלכסון, כי המתצית החיצון נשאר עב מצד דרומו ודק מצד צפונו, ומחצית עוביו הפנימי נשאר עב מצד צפונו ודק מצד דרומו ועי"ז נשתוו צדדיו הצפוני והדרומי וכיון שהגלגל הזה נתחלק מוכרח הוא ממילא שהגלגל היוצא יסובב ויתגלגל דרך הבקיעה ההיא ויהי' יותר ממחצית בצפון קו השוה של גלגל הדומה ומיעוטו לדרומו וגם מרכזו יהי' יוצא קרוב לצפון המרכז של גלגל הדומה ושאר הגלגלים כמצוייר פה לפניך בצורה ב'. ואחרי אשר ידעת סיבת גלגל היוצא אשר כוכב השמש קבוע בו בזאת תדע מה שלפעמים השמש קרובה לארץ ולפעמים רחוקה והוא, כי בהיות מגיע גוף השמש ע"י תנועתו בגלגלו היוצא לנקודת צפון הנה אז השמש מרוחק תכלית הריחוק מן כדור הארץ כשיעור ריחוק ויציאת מרכזו ממרכז גלגל הדומה וכאשר יגיע השמש לנקודה הדרומית אז הוא קרוב בתכלית הקירוב לכדור הארץ, וע"כ קראו כל התוכניים הקדמונים לאותה נקודת צפון תכלית הריחוק רום השמש ונקודת דרום שכנגדו שפל הרום:

ומעתה נדבר בהילוך השמש ונערוך הגלגל הזה שהשמש קבוע בו לעומת גלגל המזלות והנה אם גלגל השמש לא הי' יוצא מרכז אז הי' מחצית גלגל המזלות מחצית גלגל השמש וכל מעלות זה וחלקיו מכוונים כנגד זה וחלקיו בשוה בכל חלקי הגלגל כמובן, אבל עתה שגלגל השמש הוא יוצא מרכז נמצא כי בצד יציאת מרכזו המחצית ההוא יותר גדול מן מחצית האחר כי לצד צפון רוב גלגל היוצא נתון תוך חצי גלגל המזלות ונמצא כי בהיות השמש במחצית צפון גלגל היוצא שהוא במקום יציאת מרכזו הנקרא רום השמש הנה אם הקיף וסיבב בגלגלו על דרך משל צ' מעלות ממעלות הגלגל כאשר נעריך אותם אל המעלות מחצית צפון גלגל המזלות אינם רק פ"ה מעלות מחלקי גלגל המזלות ולכן יראה השמש כאלו הוא מאחר תנועותיו והולך במתינות כי קוי מבט עינינו נגד גלגל המזלות וכשאנו באין במבט ראייתנו לחצי גלגל המזלות כבר הקיף השמש יותר מחצי גלגלו ולכן משך הקפתו ימים רבים עד כי נדמה בשביל זה אשר יאחר תנועותיו וילך במתינות, וכנגד זה בהיפך בהיות השמש סובב במחצית דרום גלגל היוצא הנקרא שפל הרום כי אדרבה אז יראה ממהר התנועה ע"ד משל אם לא סובב רק פ"ה מעלות ממעלות גלגלו הנה סובב צ' מעלות מחלקי גלגל המזלות ונמצא שיפחות מהלך בגלגל היוצא בו בעצמו ממהלכו בדרך גלגל המזלות והוא בהיות בצפון, ולפעמים יוסיף והוא בהיותו בדרום, ומן האמור תבין דברי הרמב"ם ז"ל בה' קה"ח במהלך אמתי ומהלך אמצעי של השמש שלפעמים יוסיף האמתי על האמצעי ולפעמים יפחות כאשר תראה בצורה ג':

בצורה זו ציירתי לפניך גלגל המזלות, ובתוכו גלגל השמש היוצא מרכז, ובתוך גלגל השמש כדור הארץ והוצאתי קו ישר ממרכז הגלגל היוצא עד לעומת גלגל המזלות ורשמתי עליו אות א', וחזרתי להוציא קו אחד ישר ממרכז הארץ והמשכתיו ביושר עד חגורת המזלות ורשמתי עליו אות ב' הנה הקו הזה חותך גם את גלגל המזלות לשני חצאין שוים, ועתה תראה כי יש ריחוק ביניהם והוא החילוק שבין מהלך האמתי של השמש למהלך האמצעי, וזהו מה שאמרנו כי בהיות השמש הולך בצד צפון יקיף חצי גלגלו עוד בטרם אשר יגיע לחצי גלגל המזלות, ובהיותו סובב הולך בצד דרום הוא בהיפוך וכנ"ל:

ומעתה תכיר מעצמך כי יש חילוק בין תקופות הקיץ לתקופות החורף כי התקופות האמתיות אשר הם יתחשבו לעומת גלגל המזלות לא ישוו בקין כבחורף כי בקיץ אשר השמש יסבב בששת מזלות הצפוניים שהם טש"ת סא"ב כידוע והוא ברום השמש וע"כ אף כי סיבב בקפ"ב ימים ושעות חצי גלגלו עוד לא בא עד חצי גלגל המזלות כאשר ביארנו כי מרכז גלגל המזלות רחוק ממרכז גלגלו וע"כ יתעכב עוד ימים ושעות ידועות עד בואו לחצי גלגל המזלות, ולכן התקופות האלה ימשכו עוד איזה ימים יתירים על החשבון של צ"א ז' ומחצה, וממילא מובן ההיפוך בתקופות החורף שאז היא התנועה השפילה כי השמש הולך בו' מזלות הדרומיים שהם מע"ק גד"ד שהולך פחות מחצי גלגלו והוא חצי גלגל המזלות ולכן יסבב בזמן קצר מזמן הנ"ל, ובזה מצאו לפי כללי ההנדסה שיעור התקופות [לפ"מ שהביא הגאון בס' קרבן ראשית] דתקופות החורף היינו התקופה מתשרי עד טבת וכן התקופה מטבת עד ניסן הם שניהם ביחד קט"ו יום, ולעומתם תקופות הקיץ הם קפ"ט יום:

ומעתה יאירו לפניך דברי הראב"ע ז"ל בספר העיבור כי מר שמואל שאמר אין בין תקופה לתקופה אלא צ"א ז' ומחצה וכמבואר בש"ס דעירובין וא"כ חלק כל התקופות לחלקים שוים היינו לערך גלגל השמש אבל בהעריך התקופות לעומת גלגל המזלות לא יתכן חשבון שוה לכל תקופה והיינו כנ"ל דתקופות הקיץ הם ארוכות מזה השיעור ותקופות החורף קצרות מזה השיעור וכנ"ל:

וזהו ג"כ מאמר הכוזרי (מאמר ד') שכ' וז"ל ידיעות התקופות הארבע על בירור לא תשלם אלא בידיעת השפל וגבוה רום והיינו כמו שביארתי וכאשר תראה בצורה ג' הנ"ל דהכל תלי לפי קירובו וריחוקו מהשפל רום ומהגבוה רום וכנ"ל:

ומעתה יבואר הש"ס דר"ה הנ"ל על נכון דשפיר מדייק הש"ס דיולדת למקוטעין מהא דחנה ואף דהתם כתיב תקופות שתים וימים שנים מ"מ אנן לא בעינן רק ששה חדשים ויום אחד דהא מבואר בגמ' ר"ה (י' ע"ב) וכ"ה במס' ברכות (כ"ט ע"א) בר"ה נפקדה חנה פי' שנגזר עלי' הריון וכתיב ויהי לתקופת הימים ותהר חנה ותלד בן וכמו שפי' הרד"ק שם ותהר חנה שהרתה כבר והשתה ילדה ע"ש וא"כ אלו ב' תקופות הימים קאי על תקופות החורף שהם מעוטים באמת מתקופות הקיץ והם רק קע"ו יום וגם דרשינן מיעוט ימים שנים דוקא וא"כ בצירוף הם קע"ח יום:

וכמה גדולים דברי חכמים שאמרו דיולדת למקוטעין לששה חדשים ויום אחד ודייקו לה מהא דחנה כי ו' חדשים ויום אחד הוא ממש מכוון כב' תקופות וב' ימים הנ"ל כי ו' חדשים כסדרן היינו שלשה מלאים הם צ' יום ושלשה חסרים הם פ"ז יום סך הכל קע"ז ימים ועם יום אחד הם ג"כ קע"ח יום וכנ"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה