אור ברסלב
שות אור המאיר סימן יג › ו

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן יג · ו

ה

ובהיותי מעיין בסוגיא זו דר"ה (י"א) עלה לי בס"ד לתרץ עוד כמה דברים התמוהים בה:

דבהא דמשני התם אותה שנה מעוברת היתה פריך הש"ס סוף סוף כי מדלי יומי טומאה בצרה להו ומשני יולדת לשבעה יולדת למקוטעין שנאמר ויהי לתקופת הימים ותהר חנה ותלד בן מיעוט תקופות שתים מיעוט ימים שנים מכאן שיולדת לשבעה יולדת למקוטעין ע"כ והוא תמוה מאד דמה ענין שתי התקופות לששה חדשים הא כל תקופה היא שלשה חדשי חמה ואלו הו' חדשים הם חדשי לבנה והם פחותים מחדשי החמה יותר מה' ימים וע' במהרש"א ז"ל מה שעמד בזה:

ועוד תמוה בהא דקיי"ל דלמקוטעין היינו לששה חדשים ויום אחד וכמ"ש רש"י ז"ל בפ' שמות וכ"כ התוס' במס' יבמות (ל"ז ע"א) והא כיון דאמרינן הכא מיעוט תקופות שתים מיעוט ימים שנים א"כ לבעי ו' חדשים ושני ימים, וכבר נשאלה שאלה זו מהריב"ש ז"ל בתשו' (סי' תמ"ז) והשואל שם בתשו' הריב"ש רצה לומר מה"ט דבעינן ו' חדשים ושני ימים והביא ראיתו מד' רש"י ז"ל בנדה (ל"ח ע"ב) עיי"ש אבל הריב"ש ז"ל השיב ע"ז דגירסא מוטעת נזדמנה לו ברש"י נדה והאמת הוא דלא בעינן רק ו' חדשים ויום אחד וכפירש"י שמות הנ"ל, וקשיא באמת קושית השואל ז"ל דאמאי לא נבעי ימים שנים דוקא כיון דמקרא דחנה ילפינן לה:

וביותר תמוהים דברי התוס' בסוגיין ד"ה אלא שכ' וז"ל ולמאי דמסקינן דיולדת לשבעה יולדת למקוטעין ל"ה צריך לשנויי שנה מעוברת היתה דכי נמי מדלית ימי טומאה טבלה נמי בליל חמישי לחג ואפשר דילדה ביום אחרון של פסח והלא לפי שי' התוס' יבמות הנ"ל הויא למקוטעין, בששה חדשים ויום אחד וא"כ הו"ל לתוס' ז"ל כאן למנקט דילדה בששי של פסח, שלשה אלה המה נפלאו בהשקפה ראשונה:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה