אור ברסלב
שות אור המאיר סימן יג › ה

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן יג · ה

ד

וע"פ הדברים האלה יהי' מקום אתי לתרץ עוד קושיא אחת דקשיא לי בש"ס דר"ה (י"א ע"א) דתמן תנינן ר"א אומר בתשרי נברא העולם ובפסח נולד יצחק ר"י אומר בניסן נברא העולם בפסח נולד יצחק כו' ואמרינן התם בפסח נולד יצחק מנלן כדכתיב למועד אשוב אליך אימת קאי אילימא בפסח וקאמר לי' בעצרת בחמשין יומא מי קא ילדא אלא דקאי בעצרת וקאמר לי' בתשרי אכתי בחמשה ירחי מי קא ילדה אלא דקאי בחג וקאמר לי' בניסן אכתי בשיתא ירחי מי קא ילדה ומשני תנא אותה שנה מעוברת היתה ע"כ:

והנה יש לתמוה בהא דתנא אותה שנה מעוברת היתה דהא בש"ס דע"ז (ט' ע"א) אמרינן גמירא דאברהם בההוא שעתא שנשלמו שני אלפים תהו בר חמשין ותרתי הוה כו' ופרש"י שם וכשנמלאו לו צ"ט שנה לאברהם אע"ה נימול ואז נתבשר על לידת יצחק הרי לפי החשבון היתה אותה שנה שנולד בה יצחק שנת ב' אלפים מ"ח לשנות אדה"ר, ומעתה צא וחשוב כמה מחזורים מי"ט י"ט שנה נכללו במספר זה יפלה לך ק"ז מחזורים שלמים עד שנת ב' אלפים ל"ד, ושנת ב' אלפים ל"ד הוא ראש המחזור הק"ח נמצא עברו י"ד שנים מהמחזור האחרון ואותה שנה שנולד בה יצחק הוא שנת ט"ו למחזור והרי העיבורים הם גו"ח אדז"ט לעולם וא"כ שנת ס"ו למחזור היא שנה פשוטה וקשיא לכאורה על הא דתנא דאותה שנה מעוברת היתה:

הן אמת כי חשבון הגמ' בע"ז שם וכן חשבון הסדר עולם הכל מבריאת אדה"ר והוא פחות שנה מחשבון המולדות והמחזורים כי לחשבון המולדות משנת תוהו מנינן וכמו שביאר כ"ז התשב"ץ בתשובה וכן המהרלב"ח (בסי' קמ"ג) ונמצא לפ"ז כי לחשבון המחזורים, היתה אותה השנה שנולד בה יצחק ב' אלפים מ"ט אבל עדיין אץ זה מעלה ארוכה לקושיתנו שהרי גם לפ"ז היתה שנה פשוטה שהרי ט"ז למחזור ג"כ פשוטה לעולם והדק"ל:

ואכן לפי דברינו הנ"ל יהי' א"ש דהא עיקר קביעת השבעה עיבורים לפ"מ שביארנו היינו לפי הסכמת חכמי ישראל לחשוב למנין השנים מתשרי כר"א ופה מניסן כר"י אבל לר"א לחודי' לשי' דס"ל בתשרי נברא העולם וגם לתקופה כך מנינן מתשרי וכמבואר להדיא בגמ' ר"ה (ח' ע"א) מתניתין לתקופות כר"א וע' רש"י (שם י"ב), יהי' נמצא חשבון הז' עיבורים. על שנים אחרות באופן כי שנת הט"ז למחזור מעוברת, וכן לר"י לעצמו דס"ל בניסן נברא העולם ומונה ג"כ בין לתקופה בין לשנים מניסן גם לדידי' תהי' שנת הט"ז שבמחזור מעוברת, וממילא יהי' ניחא דהא בגמ' דר"ה שם דקאי על מימרא דר"א ור"י דאמרי בפסח נולד יצחק ואליבא דידהו ספיר משני הש"ס דאופה שנה מעוברת היתה:

ואבאר זה, דלר"י הרי הדבר פשוט לפי אשר ביארתי למעלה בחשבון שנת הט"ז לתקופה מניסן לניסן לעולם מעוברת משום שעולה היתרון כ"ו ימים י' שעות קמ"א חלקים ח' רגעים. ורק שאנו מונין אותה מתשרי בתור שנת י"ז והיינו משום דקיי"ל למנין השנים מתשרי מנינן וע"כ הי' קשיא לן דהא שנה זו פשוטה הוא כיון דאין יתרונה ט"ז שלמים וכנ"ל אבל השתא לר"י ע"כ נשלמו הט"ו שנים בניסן העבר ואותה שנה היא שנת הט"ז למנין השנים והתקופות ושפיר משני הש"ס למה דקאי לר"י דאמר בפסח נולד יצחק דס"ל דאותה שנה מעוברת היתה ונמצא אליבא דר"י החשבון פשוט:

ועתה הנני עוד לבאר עיבורי כל המחזור לשי' ר"א דאמר לשנים ולתקופה מתשרי מנינן וג"כ תמצא שנת הט"ז מעוברת:

מתשרי שנה ראשונה שבמחזור עד ניסן מאותה השנה יש יתרון החמה על הלבנה ה' ימים י' שעות ת"ר חלקים ס"ב רגעים, ומניסן עד ניסן הבא שהוא שנה שני' במחזור עולה היתרון ט"ז ימים ז' שעות תשכ"ב חלקים ל"ד רגעים ואין כאן חדש האביב ודינא הוא לעבר את השנה (אם כי לכאורה הי' אפשר לצדד ולומר אשר גם לר"א יהי' העיבור בשנת ג' למחזור שהרי צריכין להסיר מכל תקופה ט' שעות תרמ"ב חלקים וכמבואר ברמב"ם (בה' קה"ח) ושוב לא נשארו ט"ז שלמים, אכן ז"א שהרי לעומת זה צריכין להוסיף לר"א על כל תקופה יום אחד ג' שפות תתצ"ו חלקים מ"ה רגעים כי תקופת ניסן בשנה ראשונה של תוהו היתה בתחילת ליל ד' נמצא תקופת תשרי הקודמה היתה בליל ג' ס' שעות מ"א חלקים י"ד רגעים כי אין בין תקופה לתקופה לרב אדא אלא צ"א יום ז' שעות תקי"ט ילקים ל"א רגעים, נמצא ח"ב תקופות י"ד שעות תתרל"ח חלקים ס"ב רגעים ומולד הראשון הי' בהר"ד היינו ליל ב' ה' שעות ר"ד חלקים נמצא איחרה התקופה מהמולד א' ג' תתצ"ו מ"ה כנ"ל ונמצא כל תקופה. שאנו חושבין מתחלת המולד צריכין להוסיף עלי' כנ"ל א' ג' תתנ"ו מ"ה ונמצאת תקופת ניסן משנה שני' שבמחזור יותר מי"ז ימים אחר המולד וע' בתוס' ר"ה (ח' ע"א) ד"ה לתקופת ותבין כל דברי אלהן:

ואחרי העיבור מכ"ט י"ב תשצ"ג נשאר חסרון החמה ללבנה י"ג ימים ה' שעות ע' חלקים מ"ב רגעים, ומניסן ב' עד ניסן ג' נשאר עוד חסרון ב' ימים ז' שעות תתרכ"ח חלקים ע' רגעים, ומניסן ג' עד ניסן ד' נשלם החסרון ונשאר עוד יתרון ח' ימים י"ג שעות קע"ב חלקים נ"ד רגעים, ומניסן ד' עד ניסן ה' י"ט ימים י' שעות רצ"ד חלקים כ"ו רגעים ונמצא אין כאן חדש האביב ודינא הוא לעבר השנה:

ואחרי העיבור מכ"ט י"ב תשנ"ג נשאר חסרון החמה ללבנה י' ימים ב' שעות תצ"ח חלקים נ' רגעים, ומניסן ה' עד ניסן ו' נשלם החסרון ונשאר עוד יתרון י"ח שעות תש"ב חלקים ע"ד רגעים, ומניסן ו' עד ניסן ז' עולה היתרון י"א ימים ט"ו שעות תתכ"ד חלקים מ"ו רגעים, ומניסן ז' עד ניסן ח' עולה היתרון כ"ב ימים י"ב שעות תתקמ"ו חלקים י"ח רגעים ודינא הוא לעבר השנה משום חדש האביב:

ואחרי העיבור מכ"ט י"ב תשצ"ג נמצא חסרה חמה ללבנה ו' ימים כ"ג שעות תתקכ"ו חלקים נ"ח רגעים, ומניסן ח' עד ניסן ט' נשלם החסרון ונשאר עוד יתרון החמה על הלבנה ג' ימים כ"א שעות רע"ד חלקים ס"ו רגעים, ומניסן, ט' עד ניסן י' היתרון י"ד ימים י"ח שעות שצ"ו חלקים ל"ח רגעים, ומניסן י' עד ניסן י"א עולה היתרון כ"ה ימים ט"ו שעות תקי"ח חלקים י' רגעים ואין כאן חדש האביב ודינא הוא שתתעבר השנה:

ואחרי העיבור מכ"ט י"ב תשצ"ג נשאר חסרון חמה ללבנה ג' ימים כ"א שעות רע"ד חלקים ס"ו רגעים, ומניסן י"א עד ניסן י"ב נשלם החסרון הנ"ל ונשאר עוד יתרון ו' ימים כ"ג שעות תתקכ"ו חלקים נ"ח רגעים, ומניסן י"ב עד ניסן י"ג עולה היתרון י"ז ימים כ' שעות תתרמ"ח חלקים ל' רגעים ואין כאן חדש האביב ולכן דינא הוא שתתעבר השנה:

ואחרי העיבור מכ"ט י"ב תשצ"ג נמצא חסרון חמה ללבנה י"א ימים ט"ו שעות תתכ"ד חלקים מ"ו רגעים, ומניסן י"ג עד ניסן י"ד נשאר עוד חסרון י"ח שעות תש"ב חלקים ע"ד רגעים, ומניסן י"ד עד ניסן ט"ו יתרון י' ימים ב' שעות תצ"ח חלקים נ' רגעים, ומניסן ט"ו עד ניסן ט"ז עולה היתרון כ' ימים כ"ג שעות תר"כ חלקים כ"ב רגעים והתורה אמרה שמור את חדש האביב לכן דינא הוא לעבר שנה זו:

ואחרי העיבור מכ"ט י"ב תשצ"ג נשאר חסרון החמה ללבנה ח' ימים י"ג שעות קע"ב חלקים נ"ד רגעים, ומניסן ט"ז עד ניסן י"ז נשלם החסרון ונשאר עוד יתרון ב' ימים ז' שעות תתרכ"ח חלקים ע' רגעים, ומניסן י"ז עד ניסן י"ח היתרון עולה י"ג ימים ה' שעות ע' חלקים מ"ב רגעים, ומניסן י"ח עד ניסן י"ט עולה היתרון כ"ד ימים ב' שעות קצ"ב חלקים י"ד רגעים ודינא הוא שתתעבר השנה:

וכיון שנתעברה השנה מכ"ט י"ב תשצ"ג נמצא חסרון החמה ללבנה ה' ימים י' שעות ת"ר חלקים ס"ב רגעים, והוא ממש מכוון כיתרון חצי שנת החמה על הלבנה שהוא ג"כ ה' י' ת"ר ס"ב וכנ"ל ונמצא מניסן י"ט עד התחלת תשרי שהוא תשלום הי"ט שנין נשלמו שנות החמה עם שנות הלבנה במכוון:

והיוצא לנו מדברינו אלה כי לר"א ור"י ישתנו ז' עיבורי המחזור ממה שאנו עושין ואלו הן העיבורים לדידהו ב' ה' ח' י"א י"ג ט"ז י"ט וא"כ שפיר מיושב הש"ס דר"ה הנ"ל דקאי אדברי ר"א ור"י דלעיל מינה דאמרי תרוייהו בפסח נולד יצחק ועלה מקשה הש"ס מנלן ושפיר משני לדידהו דאותה שנה מעוברת היתה ודו"ק:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה