אור ברסלב
שות אור המאיר סימן יא › ה

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן יא · ה

ד

ואפשר לכוין עוד בעיקר הפלוגתא דר"מ ור"י דר"מ קאמר דדם המת מטמא בכ"ש ורי"א ברביעית דלשי' אזלי ע"פ גמ' דמנחות (כ"ד ע"ב) סדין שהי' טמא מדרס ועשאו וילון טהור מן המדרס וטמא מגע מדרס דברי ר"מ אמר ר' יוסי וכי באיזה מדרס נגע זה אלא שאם נגע בו הזב טמא מגע הזב ומפרשינן שם בגמ' דהיינו כשנגע בו הזב קודם שנטמא מדרס דאילו נטמא טומאת מדרס מקודם שוב לא חל טומאת מגע זב דכבר שבע לה טומאה וטעמא דר"מ משום דס"ל דטומאת בית הסתרים מטמא ונטמא כל חלק במגע בעודנו מחובר לבגד ובאין המדרס והמגע בבת אחת וע' תוס' שם, ומבואר עוד בגמ' דחולין (ע"ב) דהיינו ג"כ בפלוגתא דר"מ ורבנן בשלשה על שלשה שנחלק דרמ"א טמא מגע מדרס ור"י מטהרו, וע' בתוס' מנחות שם מ"ש בשם הר"ש ז"ל:

והנה דם המת דומה ממש לדין זה כמו מדרס דל"ה מדרס רק כשהוא שלשה על שלשה טפחים ולמגע מדרס די בשלש על שלש אצבעות וקאר"מ דבעודנו מחובר למדרס נפל עליו טומאת מגע לטמא בשיעור שדי לטומאת מגע דהיינו שלש על שלש ור"י ס"ל דאין טומאת בה"ס מטמא ולא הדר לי' עוד טומאה דשבע לה טומאה, וא"כ ר"מ לשי' ס"ל שפיר דדם המת מטמא בכ"ש דכיון דננע בכל הדם שיש בו רביעית נפל עליו טומאת מגע ומטמא בכ"ש, ור"י ס"ל דטומאת בה"ס אין מטמא ואין באין בבת אחת:

ואכן עדיין יש לפקפק ע"ז דהא בגמ' דחולין שם אמר עולא דבשלש על שלש הבאות מבגד גדול מודה ר"י דבשעת פרישתן מאביהן מקבלות טומאה וא"כ ה"נ בדם כיון דנווע בשעת פרישתו בשיעור רביעית אפשר שיהי' טמא אפי' לר"י, אבל נראה דעדיין תליא בפלוגתא אחרת דר"מ ור"י:

דהנה עדין יש להעיר דהאיך נטמא הדם משום מגע הא כיון דמטעם מגע קא בעית לי' לטמאות שוב בעינן שיהי' בטומאה לרצון וכמבואר בש"ס דחולין (קכ"ט) דבעי דין הכשר ונהי דדם דהוא משקה לא בעי הכשר אבל עכ"פ רצון בעי דהא אף שתחילתו הי' לרצון הרי אז ל"ה משקה דל"ה משקה רק אחרי שמת מקרא דודם חללים וכמבואר בחולין (ל"ה), ואכן שפיר ניחא דהא כיון דנוגע בדם עצמו הרי מבואר במשנה דמכשירין (פ"א מ"א) דמשקין טמאין מטמאין בין לרצון בין שלא לרצון:

והנה הר"ש במכשירין שם כ' הטעם בהא דמשקין טמאין מטמאין אפי' שלא לרצון דהיינו משום דטומאתו חושבו כיון דטומאתו והכשרו באין כאחת ודמיא להא דכלי טמא חושב משקה ע"ש:

והנה במס' שבת (י"ז ע"א) אמרינן הניחא למ"ד כלי טמא חושב משקה כו' וכ' התוס' שם דהאי מ"ד הוא ר"מ אבל ר' יוסי פליג עליו בתוספתא ואמר דכלי טמא אין חושב משקה, ע"ש, וא"כ שפיר ניחא דר"מ לשי' דכלי טמא הושב משקה וא"כ גם משקים טמאים מטמאין שלא לרצון ושפיר נטמא הדם משום טומאת מגע ומטמא בכ"ש כדין משקין טמאים לשי' התוספתא דטבו"י הנ"ל, ור"י לטעמי' דאין כלי טמא חושב משקה ואין עליו רק דין טומאת מת וז"א אלא ברביעית:

ויצא לנו מזה דרבי דקאמר נראין דברי ר"מ בטומאה קלה היינו דמפרש דר"מ בטומאה קלה דוקא איירי, והרוחנו בזה דלא אשתמיט תנא בשום מקום לומר דדם לא בעי רביעית ודוחק לומר דר"מ יחלוק בהא דהלכה פסוקה היא בכ"מ, ולהכי מוקי לה רבי דר"מ גופי' איירי מטעם מגע ולשי' אזיל וכנ"ל:

ואל תתמה ע"ז שכן מצינו במקום אחר דקאמר רבי נראין כה"ג והוא במס' סוטה (מ"ח ע"א) דקאמר נראין דברי ר"י באבני המקדש ודברי ר"נ באבני ביתו וקאי על ר"י עצמו דלא אייר אלא במקדש דבביתו מודה דמותר וע' משל"מ (ה' בהב"ח פ"א) שכ' שם דהא דסוטה היינו לפרש דברי ר"י ולא להכריע וא"כ ה"נ דכותי':

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה