אור ברסלב
שות אור המאיר סימן יא › ד

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן יא · ד

ג

ובהיותי מעיין במשנה דמכשירין הנ"ל ראיתי מה שהביא הר"ש שם התוספתא דמכשירין דפליגי ר"מ ור' יוסי בדין דם המת וכל התוספתא תמוה לכאורה ונותן מקום לענות בו:

והכי איתא התם בתוספתא דם המת ר"מ מטמא בכ"ש ור' יוסי אומר ברביעית אמר רבי נראין דברי ר"מ בטומאה קלה לטמא אחד ולפסול אחד ודברי ר"י בטומאה חמורה לטמא שנים ולפסול אחד ע"כ והר"ש ז"ל הביא התוספתא ולא ביאר טעמא דרבי כלל בזה:

והנלענ"ד דהנה בהא דילפינן מקרא דנפשות מת דרביעית דם מטמא הקשו התוס' בשבת (ע"ז ע"א) ובסנהדרין (ד) דלמה לי קרא תיפוק לי' דהיא כבשר המת ותי' דהא אמרינן בגמ' דבעינן דומיא דעצם שאין גזעו מחליף וא"כ דם דגזעו מחליף ליכא למילף מבשר ולהכי איצטרך קרא, והא דבעינן רביעית דוקא פירש"י ז"ל שם דהוא משום דרביעית דם הוא חיותו של אדם וכיון דילפינן מבנפש או מקרא דנפשות בעינן רביעית דוקא וע' תוספתא (דכלים פ"א) למה אמרו רביעית לפי שכל עובר תחילת ברייתו יש בו רביעית דם וכ"ה בגמ' שבת (ל"א ע"א) רביעית נתתי בכם וע' רש"י שם וע' סוטה (ה') וברש"י ותוס' שם דם מטמא ברביעית ד"ה אדם:

ומעתה נראה דאף אי היינו דוקא שיטמא משום טומאת מת בעי רביעית דוקא אבל טומאת משקין מטמא בכל שהוא ככל המשקין, דהנה התוס' בחולין (פ"ז ע"א) מקשים דאמאי מטהרינן בזב דמעת עינו ושאר משקין נהי דלא נחשבו בכלל מעיינות הזב אבל עכ"פ הרי נטמאו בנגיעה שנוגעים בטמא טומאת משקין ותירצו ע"ז ב' תירוצים הא' דאיכא לאוקמא כשיצאו דרך שפופרת דלא נגעו והב' דלא חשיבי משקין וקראי דמביא דאקרו משקין אסמכתא בעלמא נינהו ע"ש וכ"ה בר"ש במשנתנו:

ומעתה דם המת דקיי"ל דהוי משקה ומכשיר מה"ת מקרא דודם חללים ישתה וכמבואר בחולין (ל"ה) וא"כ נמצא דבכל דם מת יש עוד טומאת נגיעה שנוגע במת או בדם עצמו:

והנה קיי"ל דמשקין נטמאין ומטמאין בכ"ש וכמ"ש הרמב"ם (בפ"ט מה' טו"א) וכ"כ התוס' בפסחים (יד) ובכ"ד דאין למשקה שיעור לטמא, וכבר הוכיח התוס' רי"ד ז"ל בפסחים (ל"ג) דכן הוא שיטת התוספתא דמשקה מטמא בכ"ש ע"ש שהביא ממה דאיתא בתוספתא דטבו"י (פ"א) חומר במשקין מבאוכלין כו' שמטמאין בכ"ש, וא"כ הא דבעינן בדם רביעית ואמרינן במשנה רביעית דם שחסר כ"ש טהור היינו רק מטומאת מת דהו"א דאינו טמא כיון דאין גזעו מחליף ואשמעינן קרא דנפש דמטמא ובעי רביעית כשיעור נפשו של אדם, אבל לענין טומאת משקין הרי לא גרע משאר משקין שנטמאו במת:

והנה דם זה דנטמא בנגיעת המת אין דינו כאב הטומאה לטמא אדם וכלים דאף דמת עצמו הוי אבי אבות הטומאה מ"מ דם כ"ש שאינו טמא רק משום משקה אינו נעשה אה"ט דהא קיי"ל דכל שאין לו טהרה במקוה אינו נעשה אה"ט וכש"ס דעירובין (ק"ד ע"ב) וכן מפורש יותר בתוספתא דאהלות (פ"א) האוכלים והמשקין במת כלים הנוגעים בהם טהורים:

והן הן דברי רבי בתוספתא דמכשירין הנ"ל נראין דברי ר"מ דדם מטמא בכ"ש לטומאה קלה דוקא אבל לא לאדם וכלים דהדם הוי ראשון לטומאה ואמרינן במס' זבים (פ"ה מ"י) זה הכלל כל הנוגע באב מטמא אחד ופוסל אחד וזה"ש לטומאה קלה לטמא אחד ולפסול אחד, ונראין דברי ר' יוסי ברביעית לטומאה חמורה ואז מטמא שנים ופוסל אחד וע' בר"ש כאן במכשירין:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה