שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן י · ח
והנה יש להסתפק לכאורה עוד בעדות זה דהבעל כיון שיצא הקול מקודם שנהרג א"כ שמא אמר הבעל כן ע"פ הקול שיצא תחילה והנה מצינו באמת מחלוקת הראשונים ז"ל בנידון כזה שי' הר"י בכ"ש דהיכי דיצא הקול שנהרג ואח"כ שמע כן מיהודים אמרינן דמחמת הקול אמרו כן וכ"ה שי' מהרי"ט ז"ל (בסי' ק"ה) וע' בקו"ע (סי' קל"א) ואכן הב"י ז"ל בתשו' חולק ע"ז וכ' דא"כ לא שבקת חיי לכל עדות אשה דנימא דהוא ע"י קול וכ"ה בטו"ז (בסי' י"ז) ובתשו' הרשד"ם במעשה דשלמה כרוב וכ"ה בקו"ע (סי' של"ו) בזה:
והנה מצאתי דבר חידוש ברדב"י ז"ל (ח"א סי' רי"א) שכ' ג"כ כשי' זו דהב"י דאין לנו לעשות אומדנות כדי לעגן את האשה ולבקש איך ידע העד ואכן ס"ס שם דהיינו דוקא שלא בשעת מלחמה אבל במלחמה דאמרי בדדמי חיישינן ג"כ שאמרו ע"פ הקול ע"ש:
וא"כ בנ"ד שהי' במלחמה שוב הי' לנו לחוש שאמר ע"פ הקול:
אכן מלבד מה שביארנו דבעדות הבעל לא חיישינן לבדדמי וכנ"ל הנה הרי העיד שביום פלוני והי' היא"צ והקול ל"ה על יום מסויים רק סתם שנהרג וגם במכ"ע ל"ה יום מיוחד וע"כ ידע הבעל ממקום אחר ולא ע"פ הקול וא"כ פשיטא דאין לחוש:
ובמקו"א בתשו' לק' ראהאטין ביארתי ג"כ דיש לצרף לסניף להיתרא שי' הר"א מורדון ז"ל דהיכי דעברו ד' שנים משעה שנטבע במשאל"ס דיש להתיר וע"פ שי' זו יש לצדד ג"כ בדין שעת מלחמה דדמיא ג"כ למשאל"ס דמדאורייתא שריא ורק מדרבנן חישינן לבדדמי וכמבואר (בסי' י"ז) וברמב"ם (בה' נחלות) והוא מוכרח מסוגית הש"ס דיבמות דקאמר והא מים כמלחמה דמו ע"ש וא"כ כשעברו ד' שנים יש ג"כ שי' הר"א מורדון הנ"ל להתיר:
והנה באמת הב"י ז"ל השיג ע"ז וכ' דחס להתיר ע"פ תשו' זו אבל עכ"פ לסניף הנה מצינו להמבי"ט בתשו' וכ"ה בקו"ע (סי' רכ"ג) שכ' דהיכי דיצא קול שנהרג ועברו עליו י"ב חדש יש לסמוך אדעת הגאון להתיר וכ' סמך לדבריו נשכחתי כמת מלב, והנה מה דפי' דקרא דנשכחתי היינו בי"ב חדש כן מבואר ברש"י ברכות (נ"ח ע"ב) ע"ש ועכ"פ מבואר דבקול שנהרג וגם עבר זמן ארוך יש להתיר ולדידי' הויא אריכת הזמן בי"ב חדש ולשי' הר"א מורדון ד' שנים:
והנה מצאתי בירושלמי קצת מקור על חמשה שנים שיהי' נחשב אריכת זמן לענין עגונה והוא בירושלמי יבמות (פ"ז ה"ב) דפריך ולא עוקר כל הגוף הוא ומשני כשהורו עד ה' שנים אסורה מכאן ואילך מותרת הרי דיש סברא לדון באומדנות משך הזמן:
וא"כ עכ"פ בנ"ד שעברו יותר מה' שנים יש לצרף גם שי' הר"א מורדון והמבי"ט ז"ל להיתרא: