אור ברסלב
שות אור המאיר סימן י › ד

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן י · ד

ג

ואכן העיקר מה שהי' לנו לפקפק בזה הוא דהכא אין כאן מינו עפ"ד התוס' קידושין (ס"ד ע"ב) דהיכי דמוחזק באחי ולא בבני אינו נאמן בשעת מיתה משום דאין כאן מיגו דדילמא אין כח בידו לגרשה וא"כ הכא אף שהי' ימים אחדים לפני מותו בשעה שהי' בידו לגרש אבל כיון שלא היתה אשתו עמו בעיר שהיתה במד"ה באמעריקא ואינה מגורשת עד שיגיע גט לידה א"כ שוב יש מקום לומר דאין כאן מיגו דכמו דאמרינן דסמוך למיתה לית לי' מיגו דדילמא אין בידו כח לגרשה ה"ה כאן י"ל דאין לו מיגו דבידו לגרשה דמימר אמר דילמא לא יגיע גט זה לידה בחייו:

והן אמת דלפום ריהטא יש לתמוה הרבה בד' התוס' שכ' דבשעת מיחה אין בו כח ול"ש מיגו דהא בהדיא מבואר בגמ' ב"ב (קל"ה ע"א) ההוא דהו' מוחזק לו דלית לי' אחי ואמר בשעת מיתה דלית לי' אחי אמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דמוחזק לן דלית לי' אחי ועוד האמר בשעת מיתה דלית לי':

והנה מד' הש"ס דב"ב אלו מביא בתוס' ר"י הזקן בקידושין (ס"ד) דנאמן לומר אין לי אחים אף נגד החזקה דמדקאמר ועוד ש"מ דה"ק ועוד אפי' מוחזק דאית לי' אחי כו' ע"ש:

וא"כ הרי בהדיא דשי' הש"ס אפי' במוחזק דאית לי' אחי דנאמן והרי הכא בשעת מיתה איירי ואפ"ה אית לי' מיגו ואכן נראה דהתוס' קידושין הנ"ל כ' דבשעת מיתה לא מהני מיגו במוחזק אין מפרשים כפי' הר"י הזקן דועוד היינו אפי' מוחזק אלא דתרי טעמי קאמר חדא דמוחזק דלית לי' ועוד הא קאמר דלית לי' ופי' זה הוא בשי' מקו' ב"ב שם ע"ש:

ובאמנה מצינו שיטה כזו במקו"א בש"ס דקאמר ג"כ רב יוסף עצמו חדא ועוד לענין מה ניחוש לה ואיכא ג"כ פלוגתא כזו בראשונים ז"ל והיא בש"ס כתובות (י"ד) ההיא ארוס וארוסתו דאתיא לקמן דרב יוסף כו' אר"י למאי ניחוש לה חדא דהא קא מודה ועוד הא הלכה כר"ג כו' וכ' התוס' שם בשם הר"י ז"ל דאין פירושא דועוד אפי' לא מודה דאז באמת נאסרת אלא כלומר אפי' כי ליכא טעמא דמודה וע' בתוס' שם מה שהקשו ע"ז הפירוש וע"ע בתוס' יבמות (קט"ו ע"ב) בהא דאמרינן בגמ' חדא דידענא בי' בחסא דלא אמיד ועוד הא קיהיב סימנא שפירושו ג"כ כן דשני הטעמים צריכי ופירשו כן גם בהא דכתובות בהא דפריך ובהא כי לא מודה כו' ע"ש:

וא"כ מיושבת שי' התוס' קידושין הנ"ל שכ' דבשעת מיתה לית לי' מיגו ול"ק מהא דב"ב משום דמפרשי דועוד לא קאי אמוחזק והיינו כשי' זו דועוד היינו תרי טעמי וכנ"ל:

ובאמת שי' רוב הראשונים ז"ל בהא דקאמר בכתובות חדא דקמודה ועוד כו' היינו דבאינו מורה באמת אסור וכמבואר בזה בטור אהע"ז (סי' ד') וע' ב"י שם שכ' שכן היא שיטת הרמב"ם והרא"ש והר"ן והנמ"י והריטב"א ז"ל ע"ש וכולם מפרשים דהאי ועוד לא קאי אאינו מודה כו' ע"ש:

וא"כ לפ"ז שוב שפיר יש סברת התוס' דבשעת מיתה ל"ש מיגו היכי דמוחזק משום דשמא ל"ה בו כח לגרשה וא"כ הכא בנ"ד אף דלא הוי סמוך למיתה ממש רק ימים אחדים לפני מותו אבל עכ"פ הרי יש לומר שחש שלא יגיע לידה בחייו כיון דהיא במד"ה וא"כ לפי סברא זו אין כאן מיגו:

זה מה שעלה בדעתנו לחוש בנ"ד דלא ליהני מיגו א דהיא במד"ה ואינה מגורשת עד שיגיע הגט לידה:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה