אור ברסלב
שות אור המאיר סימן ט › יג

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן ט · יג

יב

והנה לפי שיטת תלמידי רבינו פרץ והר"י אירגס ז"ל דלא אמרינן דיו אפלגא דדינא יהי' א"ש ליישב בפשיטות קושית הגאון מירושלים ז"ל שהבאתי לעיל דלמה לי קרא לרבות נשים דחייבות בחמץ תיפוק לי' דאס"ד דנשים אינן בבל תאכל חמץ א"כ בנפש בחלב למה לי תיפוק לי' מחמץ ונבילה כיון דגם חמץ הותר מכללן וכעין זה הקשה גם הגאון מהר"י אסאד ז"ל לראב"י דמקיש שאור דאכילה לשאור דראי' דלדידי' חמץ הותר מכללו בשל אחרים ושל גבוה וכמבואר בפסחים (כ"ט ע"א) בתחילת הסוגיא ע"ש וא"כ קשיא ג"כ נפש דהלב למה לי:

ולהנ"ל נראה ליישב בפשיטות דהנה יש לחקור לפי השי' הנ"ל דהיכי דילפינן חדא מתרתי לא אמרינן דיו אפלגא דדינא האיך הדין אי יש דיו נפרדים אכל חד וחד אי בכה"ג אמרינן דיו למתפס בקל שבשניהם ולמדתי למפשט זה מדברי הרא"ש ז"ל במס' ב"ק (דף ו') וז"ל אבנו וסכינו שהזיקו בתר דנייחי דילפינן במה"צ מבור ואש יש מן הגדולים שכ' דלא מחייב אלא מה שחייב בשניהם ופטור מנזקי כלים וממיתת אדם כמו בור ומטמון כמו אש דכיון דאת במה"צ יהבינן להו הקל שבשניהם עכ"ד:

וא"כ שפיר איצטרך קרא לחייב נשים בחמץ ולא קשיא דא"כ נפש בחלב למה לי כיון דגם חמץ הותר מכללו דז"א דהא בעיקר קושית הש"ס דתיתי מחמץ ונבילה קשיא הא נימא דיו ואך ע"ז אמרנו ליישב דעל פלגא דדינא לא אל קב דיו ולכן איצטרך לתרץ דמה להני שלא הותרו מכללן אבל השתא לפי הוה אמינא זו דחמץ מותר בשל נשים או בשל אחרים א"כ שפיר נימא דיו נפרדים דיו כחמץ שיהי' מותר בנשים או בשל אחרים ודיו כנבילה שיהי' במלקות או עכ"פ נאמר דחמץ של נשים או של אחרים לא יהי' אלא במלקות דזהו דיו לפי שני המלמדין ומשו"ה איצטרך קרא דנפש:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה