שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן ז · ב
וכן יש להעיר עוד בזה מהא דאיתא בירושלמי יומא (פ"ג ה"ז) דהא דכתיב בעזרא אגרטלי זהב ואגרטלי כסף היינו מקום שאוגרים הדם ומפרש אגרטלי זהב מקום שאוגרים דמו של טלה ואגרטלי כסף מקום שאוגרים דמו של פר הנה מבואר דהמזרק לקבל דם הפר הי' של כסף והמזרק להכבש הי' של זהב והנה בש"ס דפסחים (ס"ד ע"ב) בהא דכהנים עומדים שורות שורות של כסף לחוד ושל זהב לחוד אמרינן בגמ' מ"ט אילימא משום דילמא דשקלי דהבא ומעיילי דכספא כו' ופרש"י ז"ל דכל שאותו הכהן קיבל מקודם מזרק של זהב ואח"כ מקבל מזרק של כסף יש בזה משום הורדה בקדש יע"ש, וא"כ לפ"ז לכאורה קשה איך קבל הכה"ג ביוה"כ המזרק של דם הפר להזות בהיכל אחרי שכבר הי' בידו המזרק של דם השעיר להזות בק"ק הא לפי הירושלמי הנ"ל הי' של פר מזהב ושל שעיר מכסף וא"כ הו"ל הורדה ודוחק לחלק דשאני פסח שכולו קרבן אחד דמ"ש אלא ודאי כיון דמסיים בשל שעיר ל"ה הורדה:
ואכן אי משום הא לא אריא דהא מבואר במשנה דיומא שהי' מערה דם הפר לתוך דם השעיר ואפי' מאן דלא ס"ל מערבין לקרנות ס"ל שהי' מערבין לתת על טהרות של מזבח וכמבואר בתוס' יומא (נ"ז) והרי עיקר הטעם שהי' של פר דכסף ושל טלה דזהב מבואר בירושלמי שם משום דזה גדול וזה קטן וא"כ הכא שהי' בעי לערות זה בזה א"כ ע"כ הי' שוים שניהם גדולים וא"כ שפיר י"ל שאם זה הי' של כסף הי' גם זה של כסף:
וראי' ברורה לזה מש"ס דיומא (נ"ד ע"ב) דעשו היכרא בכן מיוחד משום חולשא דכה"ג שלא יחליף ואי הי' זה דכסף וזה דזהב איכא היכרא טובא וע' דש"י שבת (ס"ד ע"א) לענין שן תותבת דזהב ודכסף:
ואך הא קשיא דהא מקודם הי' מקריב ז' כבשים עולות ואח"כ הי' מקריב פרו אע"כ כיון דמסיים בשל זהב במזרק דכבש של בה"ע ל"ש מורידין: